ברטנורא על משנה כריתות ד:ב

כך על לא הודע שלהן. כגון אכל שתי חתיכות כסבור ששתיהן שומן הן ואחר כך נודע שכל אחת מהן ספק, אינו מביא אלא אשם תלוי אחד, הואיל ולא נודע לו בין אכילה לאכילה שספק חלב אכל:

ואם היתה ידיעה בינתים. ידיעת ספק:

כשם שהוא מביא חטאת על כל אחת ואחת. אם היתה ידיעת ודאי בינתיים, כך בידיעת ספק מביא שני אשמות תלויין:

חלב ונותר לפניו. וסבר דשניהן שומן של היתר:

אשתו נדה ואחותו עמו בבית. בא על אחת מהן כסבור לבוא על אשתו טהורה, ונמצא שאשתו היתה נדה, ועוד ספק על איזו מהן בא:

ועשה מלאכה בין השמשות. כסבור חול הוא:

ר׳ אליעזר מחייב חטאת. ממה נפשך, אם חלב אכל חייב, אם נותר אכל חייב, וכן כולם:

ורבי יהושע פוטר. דגבי חטאת כתיב (ויקרא ד׳:כ״ג,) אשר חטא בה, עד שיוודע לו במה חטא. ור׳ אליעזר, האי אשר חטא בה מיבעי ליה פרט למתעסק במלאכת שבת, כגון נתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר, שהוא פטור, כיון דלא נתכוין לחתיכה דאיסורא. ודוקא מתעסק במלאכת שבת הוא דפטור, דמלאכת מחשבת אסרה תורה. אבל מתעסק בחלבים ובעריות, כגון שאכל חלב או בא על הערוה שלא במתכוין, חייב לכולי עלמא, שהרי נהנה:

לא נחלקו. ר׳ אליעזר דאמר לא בעינן שידע במה חטא לא נחלק על רבי יהושע, ומודה לו בעושה מלאכה בין השמשות שבין שבת ויום הכפורים שהוא פטור:

שאני אומר. חצי שיעור המלאכה נעשית בשבת וחצי שיעור ביום הכפורים, ואין כאן חיוב חטאת:

מעין איזו מלאכה עשה. אם חרש או זרע:

פוטרו היה רבי יהושע אף מאשם תלוי. דגבי אשם תלוי כתיב (ויקרא ה׳) כי תחטא ולא ידע, פרט לזה שידע שחטא אלא שאין החטא מסויים. וחטאת נמי לא מיחייב, שאע״פ שידע שחטא ממה נפשך, מכל מקום לא הוברר לו במה חטא. ופסק ההלכה, שהוא חייב באשם תלוי בין בחלב ונותר לפניו שאפשר שיוברר הדבר, בין בעושה מלאכה בין השמשות שבין שבת ויוה״כ שאי אפשר שיוברר הדבר, וכן באשתו נדה ואחותו עמו בבית ושגג באחת מהן, בכל אלו מביא אשם תלוי: