ברטנורא על משנה כלים ל:א

כלי זכוכית. הך מתניתין תנינן לעיל בפרק ב׳ ובפרק ט״ו. ואיידי דבעי למתני דין הנך כלים של זכוכית הדר תנא לה הכא:

טבלא. שולחן:

אסקוטלא. בלשון לע״ז קורים לקערה שקוטיל״א. והכא מיירי בקערה פשוטה שאין לה בית קיבול, אלא שמתחתיה מחובר לה בית קיבול קטן המשמש כשכופין הכלי על פניו, כעין שיש לכוסות של כסף ושל זכוכית שלנו:

יש להן לבזבז. שפה סביב, הלבזבז עושהו כלי שיש בו בית קיבול:

שולי קערה ושולי אסקוטלא. כשנשבר מקום תשמישן נשאר הבית קיבול קטן והופכו ומשתמש בו, ואפילו הכי טהורים, דלא חשיבי השולים כלי, מפני מקום השבר שמזיק לידים כשאוחזים בו:

קרטסן או שפן. תיקנם ועשאן חלקים עד שראויין להשתמש באותו בית קיבול, טמאים, דלא הוו תו שבר כלי:

בשופין. כלי שצורפין וחרשי ברזל מסירים בו החלודה ומחליקים בו הכלים. תרגום הצריפים, שופינא. לימ״א בלע״ז: