ברטנורא על משנה כלים כט:ו

של צמרים. מוכרי צמר. וטעמא דהנך שיעורן בטפחיים, מפני שתופס בהן בשתי ידיו. והיינו נמי טעמא דכל הנך ידות דלקמן ששיעורן בטפחיים. וכל אותן ששיעורן טפח, לפי שדרכו לאחוז בהן בידו אחת:

מקור. קורנס חד שמנקרים בו הרחים. ועל שם שמנקרים בו קרוי מקור:

יד המעצד של לגיונות. גרסינן. והוא כלי מכלי הרוצחים, ראשו עגול, ונושאים אותו אנשי החיל במלחמה. ובערבי קורים לו טבריזי״ן:

של זהבים. המכים על זהב לעשות טסין דקין:

ושל חרשים. של ברזל: