ברטנורא על משנה כלים יז:יב

מלוא תרווד רקב. מלוא כך עפרורית מן המת אחר שכלה כל ליחות שבו:

מלוא תרווד גדול של רופאים. שהוא גדול משאר תרוודים. ושיעורו מלוא חפניים:

כגריס הקלקי. כחצי פול הבא ממקום ששמו קלקי, והפולים שבו גדולים משאר פולים. ושיעור מקום גריס הקלקי, תשע עדשות שלש על שלש מרובעות. ומקום עדשה, ארבע שערות, נמצא מקום הגריס שלשים ושש שערות:

כותבת הגסה. גדולה משאר תמרים. ושיעורה מעט פחות מכביצה:

כמוה וכגרעינתה. שצריך למעך חללה:

ונודות יין ושמן. של עור שניקבו, שיעור הנקב שלהן.

כפיקה גדולה. שמשימים בפלך כשהנשים טוות בו:

ומאור. כמין חלון שממנו האורה נכנסת לבית:

שלא נעשה בידי אדם. כגון חור שחררוהו מים או שרצים, או שנפל העפר מאליו ונעשה שם נקב. ואם לא חשב עליו לתשמיש או למאור, שיעורו להביא את הטומאה מאהל המת לבית לדרך הנקב.

כאגרופו של בן בטיח. דהיינו אדם ידוע אצלם, ובן בטיח שמו, שהיה אגרופו גדול:

ושנעשה בידי אדם. שעשאו אדם להכניס את האורה:

נירונית. מטבע של נירון קיסר:

כמלוא נקב שבעול. מלוא מקדח של לשכה. ופונדיון האיטלקי וסלע הנירונית ומלוא נקב שבעול, כולן שיעור אחד להן. ויש מקומות שהיו יודעים באחד מהן ולא באחר, הלכך תנינהו לכולהו: