ברטנורא על משנה כלים יד:ב

חזינא. נוהגים לעשות בראש המקל כמין תפוח של ברזל והוא הנקרא חזינא. וכל עבדי מלך מצרים היום נושאים בידם מקלות הללו, וקורין להם אלדבו״ס. ופעמים שנועצים בהם מסמרים כדי שיכו בהם מכה רבה וקשה:

שלשה סדרים. של מסמרים, ואז חשוב כלי. ואין הלכה כר׳ שמעון:

עשאן לנוי. כגון שעשאו במסמרים דקים מצויירים כדי ליפות את המקל:

טהור. דהוי מתכת המשמש את העץ, דתנן לעיל שהוא טהור. אבל כשעשאו להכות ולחבוט, הרי עץ משמש את המתכת וטמא:

מניקת. כמין שפופרת של מתכת, והכניס בה את המקל:

וכן בדלת. תחת הדלת כדי שלא תאכלנה הארץ:

היתה כלי. היתה שפופרת זו כלי בפני עצמה וחיברה למקל ואחר שחיברה ראוי להשתמש בה בכלי:

[טמאה. מקבלת טומאה, וטמאה כמו שהיתה]:

מאימתי היא טהרתה. מניקת שנטמאה מאימתי תטהר ותצא מידי טומאתה:

משיחבל. משישחיתנה ויפחות צורתה:

משיחבר. משיחברנה בדלת או במקל ויקבענה במסמרים שלא תשמש עוד בכלי, כבר בטל שם כלי ממנה ויצאה מידי טומאתה: