ברטנורא על משנה כלים יג:ג

חרחור. כלי עשוי כמין מרה שחופרים בו את הקרקע, וברזל שלו מחודד טפי לחתוך בו השרשים שלא יעכבו את המחרישה:

שינטל רובו. רוב הברזל או רוב חיסומו:

מקופו. חור שמכניס בו הקתא. כמו [ברכות נ״ה] קופא דמחטא:

טהור. דתו לא חזי למלאכה כיון שאין יכול להכניס בו בית יד:

קרדום. מחודד וחותך משני צדדיו. הצד האחד רחב ומשתמשין בו הנגרים וקרוי עשפו, תרגום מחרשתו עשפיה. והצד השני קצר וקרוי בית בקעו לפי שבאותו צד בעלי בתים מבקעים עצים. ובגמרא במסכת ביצה [דף ל״א] קורא לצד הרחב נקבות שלו, ולצד הקצר זכרות שלו: