ברטנורא על משנה עירובין ט:א

כל גגות העיר רשות אחד. ואע״פ שדיורים חלוקים למטה לשני בני אדם מ״מ הגגות שאין תשמישן תדיר אין בהן חלוקת רשות וכלים ששבתו בגג זה מותר להוציאן לזה:

ובלבד שלא יהא גג גבוה מחבירו י׳ דאם חלוק מהן בגובה י׳ אסור לטלטל ממנו לגגין, גזרה משום תל גבוה עשרה ורחב ארבע ברשות הרבים דלא ליתי לכתף עליו:

כל אחד רשות לעצמו. ואם לא עירבו דיורים שלמטה אסור לטלטל מזה לזה:

ר׳ שמעון. מיקל מכולן וקאמר, גגות וחצרות וקרפיפות שאינן יותר מבית סאתים הואיל וכולן אין תשמישן מיוחד ותדיר רשות אחת הן ומטלטלין מזה לזה בלא עירוב ואפילו היו הגגות גבוהות יותר מעשרה או נמוכות יותר מעשרה, דלית ליה לר״ש עירובי חצירות אלא משום כלי הבית:

לכלים ששבתו בתוכן. כלים ששבתו באחת מהן, מוציאים אותן מזה לזה:

אבל לא לכלים ששבתו בתוך הבית. והביאן לחצר ע״י שעירבו בני החצר, אסור להוציאן מחצר זו לחצר אחרת אם לא עירבו שתי החצרות יחד. והלכה כר״ש: