ברטנורא על משנה עירובין ח:ד

הנותן עירובו. עירובי חצרות:

בבית שער. מקום סמוך לשער החצר ורגילין להושיב שם שומר שלא יכנסו בני רשות הרבים לחצר:

והדר שם. בבית שער שבחצר אינו אוסר על בעל החצר ואינו צריך ליתן את הפת דלאו דירה היא:

והדר שם אוסר עליו. אם השאיל בעל הבית בית התבן שלו לדור שם, אוסר עליו, הואיל ופתוח לחצר:

אם יש שם תפיסת יד של בעל הבית. שיש לבעל הבית מקום בדירתו של זה, שנותן שם כליו להצניען, אינו אוסר עליו. ודוקא כשאין שם דיורין אחרים, אבל אם יש שם דיורין אחרים אוסר עליהן, דיקא נמי דקתני אינו אוסר עליו, עליו אינו אוסר אבל על דיורים אחרים אוסר ואע״פ שבעל הבית עירב עמהן. ואם הכלים הללו שנותן שם בעל הבית הם דברים הנטלים בשבת אין זו תפיסת יד ואוסר עליו, דאי בעי שקיל להו ושדי להו אבראי. והלכה כר״י: