ברטנורא על משנה עירובין ח:ב

מזון שתי סעודות לכל אחד. מתוך שקונה שביתתו שם צריך להניח שם מזון שצריך לו לשבת:

אלו ואלו מתכוונים להקל. רבי מאיר סבר בשבת אכיל אינש טפי משום דבסים תבשיליה. ור׳ יהודה סבר כיון דבשבת אכיל שלש סעודות אינו מרבה לאכול בכל סעודה, וב׳ סעודות של חול הוי טפי מב׳ סעודות של שבת:

ככר בפונדיון. ככר הלקוח בפונדיון כשמוכרין ד׳ סאין חטין לסלע. וד׳ סאין הן כ״ד קבין, והסלע כ״ד מעין, נמצא קב לכל מעה, והמעה שני פונדיונין, הרי ככר הנמכר בשוק בפונדיון הוא חצי קב, והחנוני לוקח החצי לשכר האפיה והטחינה, נמצא ככר הלקוח מן החנוני בפונדיון הוא רובע קב שהם ו׳ ביצים, שהקב כ״ד ביצים, והם שיעור ב׳ סעודות של עירוב לדברי רבי יוחנן בן ברוקא. והלכה כמותו:

רבי שמעון. ממעט בשיעור ואומר שדי לערב בשתי ידות של ככר של ג׳ ככרות לקב. וככר שלם של ח׳ ביצים הוא שלישית הקב. ושתי ידותיה שהם ה׳ ביצים ויותר הוו ב׳ סעודות:

חציה לבית המנוגע. סתם מתניתין היא, והכי קאמר, חצי ככר שלם ששיערו בו בין למר ובין למר, הוא שיעור לשהיית בית המנוגע, שהנכנס לבית שיש בו נגע צרעת אע״פ שהוא טמא מיד אינו טעון כבוס בגדים עד שישהה כדי אכילה, וחצי ככר זו הוי כדי אכילה. ולרבי יוחנן בן ברוקה דאמר ככר שלם הוי רובע קב שהם ששה ביצים, נמצא חציה ג׳ ביצים והוא פרס דבכולי תלמודא. ולר׳ שמעון דאמר ככר שלם הוא של שלישית הקב שהם ח׳ ביצים, הוי חציה ד׳ ביצים והוא פרס דבכולי תלמודא אליבא דר׳ שמעון. ואע״ג דר״ש סבר דבככר שלם יש ג׳ סעודות דהא שתי ידותיה קאמר ר״ש דהוי שתי סעודות, הני מילי בעירוב דנתכוונו בו להקל וא״צ שתי סעודות שלימות, אבל בכל שאר דוכתי סבירא ליה לר׳ שמעון דאין סעודה פחותה מחצי ככר של שלישית הקב, ובעינן שישהה כדי אכילת חצי ככר זו שהם ד׳ ביצים:

חצי חציה לפסול את הגויה. דהאוכל אוכלים טמאים כחצי פרס נפסל גופו מדרבנן מלאכול בתרומה. וחצי פרס הוי ביצה ומחצה לר״י בן ברוקה, וב׳ ביצים לר״ש: