ברטנורא על משנה עדיות ג:ו

השבויה. אשת כהן שנשבית:

אוכלת בתרומה. ולא חיישינן שמא הנכרי בא עליה ועשאה זונה ופסלה מן התרומה:

שהפה שאסר הוא הפה שהתיר. כשם שהאמינוה כשאמרה נשביתי, כך יש להאמינה כשאומרת וטהורה אני: