ברטנורא על משנה עדיות א:י

הפורט סלע של מעשר שני בירושלים. שהיה מחליף סלע שבידו ונוטל פרוטות להוציאם לצרכי סעודת מעשר:

בית שמאי אומרים. אם בא להחליף כל הסלעים שבידו במעות יחליף.

ובית הלל אומרים. לא יחליף אלא חציין. שמא לא ישהה בעיר עד שיוציא את כולן, ויפקידם בעיר עד רגל אחר, והפרוטות מתעפשות. ואם יחזור ויחליפם בסלעים נמצא שולחני משתכר שתי פעמים ומעשר שני נפסד:

הדנים לפני חכמים. שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא וחנן המצרי:

בשלשה דינרים כסף ובדינר מעות. הסלע הוא ארבעה דינרים, וכשבא להחליף הסלע לא יקח אלא בדינר אחד פרוטות, ושלשה דינרים יהיו כסף:

וברביעית כסף ברביעית מעות. בדינר רביעי של כסף לא יקח אלא ברביעיתו מעות של נחשת ושלשה חלקים כסף, שנמצא לוקח מעות אחד מששה עשר בסלע בלבד:

ארבעה אספרי כסף. הדינר חמשה אספרי, ומטבע הוא בארץ יון שעד היום קורין לו אספר״ו. נמצא הסלע עשרים אספר״ו. כשהוא מחלל בדינר יחללנו על ארבעה אספר״ו כסף ואספר״ו. אחד נחשת. נמצא לוקח נחושת אחד מעשרים בסלע בלבד:

יניחנה בחנות ויאכל כנגדה. לא יחלל כלל על פרוטות, שמא ישכח ויעשה אותן חולין. אלא יניח הסלע אצל החנוני ויאכל כנגדה עד שתכלה. והלכה כדברי בית הלל בלבד: