ברטנורא על משנה דמאי ה:ה

הלוקח מן העני. המחזר על הפתחים:

פלחי דבילה. חתיכות של דבילה:

בולל ונוטל. דורס התמרים או הגרוגרות ומערבן יחד והן נבללים ומתערבים ונמצא מפריש מן החיוב, דקסבר יש בלילה בדבר היבש. אבל פרוסות של לחם ופלחי דבילה אין נבללין ואתי לאפרושי מן הפטור על החיוב:

בזמן שהמתנה מרובה. בזמן שהכל נותנין מתנה מרובה, שכל המתנות שוות אז מועלת בלילה:

אבל בזמן שהמתנה מועטת. כלומר שמתנה אחת מעוטה מחברתה לא מהניא בלילה, דדלמא כל חד וחד לא מתרמי דידיה וחיישינן שמא מן הרוב מפריש על המועט. כך נראה פירוש משנה זו בירושלמי: