ברטנורא על משנה חולין ו:ז

ובחול הדק. כל שאין היוצר צריך לכתשו:

חרסית. שחיקת חרסין:

ומגופה. כיסוי של חרס שעל פי החבית:

דבר שאין מגדל בו צמחים אין מכסים בו. וסיד וחרסית ולבינה ומגופה שכתשן דתנן לעיל שמכסין בהן, אע״ג דאין מגדלים צמחין, הואיל ומעיקרא קודם שנעשית בהן מלאכה היו מגדלים צמחים, מכסין בהן. והאי כללא דרבן שמעון בן גמליאל לאו דוקא, דהא נסורת של חרשים דקה ונעורת של פשתן אמרינן בברייתא דמכסין בהן, אף על גב דאינן מגדלין צמחין. ואפר מכסים בו משום דאקרי עפר דכתיב (במדבר י״ט) מעפר שריפת החטאת. וכן מכסים בשחיקת הזהב דכתיב (איוב כ״ח) ועפרות זהב לו: