ברטנורא על משנה חולין י:ד

מן הפרק של ארכובה. הנמכרת עם הראש:

עד כף של יד. עצם רחב של כתף שקורין אספלדו״ן. והן שני עצמות, העצם האמצעי דהיינו מן הפרק של ארכובה הנמכרת עם הראש עד מקום שכנגדו בגמל ניכר, והעצם העליון המחובר לגוף. והזרוע הימיני בלבד הוא שנותנים לכהן, דכתיב (דברים י״ח:ג׳) ונתן לכהן הזרוע, המיומן שבזרוע:

והוא של נזיר. כלומר, וכן זרוע בשלה האמור בנזיר, כך ניטלת:

וכנגדו ברגל שוק. האמור בשלמים נמי הוי שני עצמות מן הפרק של ארכובה עד בוקא דאטמא דהיינו כל הירך:

סובך של רגל. היינו פרק שבין הקולית ועצם האמצעי. ואין הלכה כר׳ יהודה:

הפרק של לחי. אצל הצדעים. וחותך כלפי מטה:

עד פיקה של גרגרת. עד שיפוי כובע שהיא פקעיתה ופתחה של קנה, דהיינו לחיים התחתונות עם הלשון. פירוש אחר, פיקה של גרגרת טבעת הגדולה של קנה שעשויה עגולה כפיקה. ופיקה היא עגולה ככדור ובתוכה נקב שתוחבות הנשים בפלך להכבידו כשטוות בו: