ברטנורא על משנה חלה ג:ט

זיתי מסיק. זיתים שבעל הבית מלקט. ולקיטת הזיתים קרויה מסיקה:

זיתי נקוף. זיתים שעניים מלקטים. כמה דאת אומר (ישעיהו י״ז:ו׳) כנוקף זית שנים שלשה גרגרים, והם פטורים מן המעשר:

ענבי בציר. שחייבים במעשר:

עם ענבי עוללות. שפטורים מן המעשר:

אם יש לו. טבל אחר כיוצא בזה, מוציא ממנו לפי חשבון כשיעור מה שצריך להוציא מזיתי מסיק, או מענבי בציר שחייבים במעשר:

ואם לאו. אם אין לו טבל אחר, מוציאים אותו כאילו כולו טבל, ומוציא תרומה ותרומת מעשר על הכל:

והשאר מעשר. ראשון:

ומעשר שני. או מעשר עני, אין מוציא אלא לפי חשבון. ולא שלא יפריש אלא לפי חשבון, דהא אי אפשר להפריש תרומת מעשר עד שיפריש תחלה מעשר על הכל, ועוד אי לא מפריש מעשר על הכל הרי כל מה שמעשר יש בהן חולין לפי חשבון, ונמצא מפריש מן הפטור על החיוב, אלא כל המעשרות צריך להפריש על הכל, אבל א״צ ליתן ללוי ולעני אלא לפי חשבון, והשאר מערב עם פירותיו. וכן מע״ש א״צ לפדות אלא לפי חשבון, אבל תרומה ותרומת מעשר שהן במיתה. כשמפריש על הכל נמצאו חולין שבהן מדומעין, וצריך שיתן הכל לכהן: