ברטנורא על משנה ביכורים ב:י

חלבו אסור כחלב בהמה. כחלב שור וכשב ועז:

ואין חייבין עליו כרת. להביא חטאת על שגגתו. והוא הדין שאין לוקין עליו:

ואינו נלקח בכסף מעשר לאכלו בירושלים. דשמא בהמה הוא, ואין לוקחין בהמה לבשר תאוה מכסף מעשר [אלא] שלמים:

וחייב בזרוע ובלחיים ובקיבה. דמרבינן להו מקרא דכתיב (דברים יח) אם שה לרבות את הכוי:

שהמוציא מחבירו עליו הראיה. דאמר ליה בעל הבהמה לכהן אייתי ראיה דמין בהמה הוא ושקול. והלכה כר׳ אליעזר: