ברטנורא על משנה בבא קמא ח:ו

התוקע לחבירו. שמחבר אצבעותיו בפס ידו ומכה אותו באגרוף:

נותן לו סלע. דמי בשתו. ואין הלכה כר״י שאומר מנה:

סטרו. שהכהו בפס ידו על לחיו, ואיכא בשת טפי:

צרם. משך. לשון אחר, פגם:

הכל לפי כבודו. כל אלו הדמים שהוזכרו במשנה אינם אלא למכובד ביותר. אבל לאדם בזוי פוחתין לו:

אמר רבי עקיבא וכו׳ רבי עקיבא פליג אתנא קמא, וסבר דבין מכובד בין בזוי כולן שוין לדיני קנסות הללו. ואין הלכה כרבי עקיבא:

ונתן לו זמן. והני מילי לבושת דלא חסריה ממונא, יהבינן זמן. אבל לנזקין דחסריה ממונא, לא יהבינן זמן:

שמרה. המתין לה עד שראה אותה עומדת על פתח חצרה:

ובו כאיסר שמן. שמן קנוי באיסר:

לזו אני נותן ארבע מאות זוז. שעל כאיסר שמן זלזלה בעצמה לגלות ראשה ומראה היא שאינה מקפדת על הבושת: