ברטנורא על משנה בבא קמא א:ד

חמשה תמין. שאינם רגילים להזיק, ואם הזיקו משלמין חצי נזק:

וחמשה מועדין. שהם רגילין להזיק, ומשלמין נזק שלם:

לא ליגח. בקרן:

ולא ליגוף. דחיפת כל הגוף. וכולהו הוו תולדה דקרן ומשלמין חצי נזק. הרי חמשה תמין:

ושור המועד. שלש פעמים ליגח או ליגוף או לרבוץ או לבעוט או לישוך. הרי הן חמשה מועדים לשלם נזק שלם. ולגבי מועד חשיב להו חד:

ושור המזיק ברשות הניזק. אפילו קרן תמה. הוי מועד לשלם נזק שלם. ומתניתין אתיא כמאן דאמר משונה קרן בחצר הניזק שמשלמת נזק שלם ואפילו היא תמה. ואין כן הלכה:

והאדם. הוי מועד מתחלתו נמי, ומשלם נזק שלם אם הזיק:

הזאב והארי וכו׳ מועדים מתחלתן. והא דלא חשיב להו בכלל חמשה מועדים דלעיל וליהוו אחד עשר מועדים, משום דהני לא שכיחי בישוב:

ברדלס. חיה שקורין לה בערבי אלצב״ע:

רבי אליעזר אומר וכו׳ ואין הלכה כר׳ אליעזר:

מן העליה. מעידית שבנכסיו. ואפילו אין הנוגח שוה שיעור הנזק. דבמועד כתיב (שמות כ״א) ישלם שור תחת השור, ולא כתיב ביה דמגוף הנוגח יפרע: