ברטנורא על משנה ערכין ג:ג

המית בן חורין נותן את שוויו. דכתיב (שמות כ״א:ל׳) אם כופר יושת עליו ונתן פדיון נפשו, דמי ניזק:

חבל בזה ובזה. בין בעבד בין בבן חורין, ולא המיתו. משלם נזק שלם: