עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryבמדבר רבה

במדבר רבה כב

Bamidbar Rabbah 22 · במדבר רבה · free full Hebrew text

Open in the reader →

וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' (במדבר ל, ב ג) , הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ירמיה ד, ב) : וְנִשְׁבַּעְתָּ חַי ה' בֶּאֱמֶת בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, לֹא תִהְיוּ סְבוּרִים שֶׁהֻתַּר לָכֶם לְהִשָּׁבַע בִּשְׁמִי אֲפִלּוּ בֶּאֱמֶת, אֵין אַתָּה רַשַּׁאי לְהִשָּׁבַע בִּשְׁמִי אֶלָּא אִם כֵּן יִהְיוּ בְּךָ כָּל הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ (דברים י, כ) : אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא, שֶׁתְּהֵא כְּאוֹתָן שֶׁנִּקְרְאוּ יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַבְרָהָם, אִיוֹב וְיוֹסֵף. אַבְרָהָם דִּכְתִיב (בראשית כב, יב) : כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, אִיּוֹב דִּכְתִיב (איוב א, ח) : אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים, יוֹסֵף דִּכְתִיב (בראשית מכ, יח) : אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא, הֱוֵי אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא. (דברים י, כ) : וְאֹתוֹ תַעֲבֹד, אִם אַתָּה מְפַנֶּה עַצְמְךָ לַתּוֹרָה וְלַעֲסֹק בְּמִצְווֹת וְאֵין לְךָ עֲבוֹדָה אַחֶרֶת, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְאֹתוֹ תַעֲבֹד. (דברים י, כ) : וּבוֹ תִדְבָּק, וְכִי יָכוֹל אָדָם לִדָּבֵק בַּשְּׁכִינָה, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (דברים ד, כד) : כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא, אֶלָּא לוֹמַר לָךְ, כָּל הַמֵּשִׂיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד שֶׁקּוֹרֵא וְשׁוֹנֶה וְעוֹשֶׂה פְּרַקְמַטְיָא וּמְהַנֵּהוּ מִנְּכָסָיו, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו: וּבוֹ תִדְבָּק, אִם יֵשׁ בְּךָ כָּל הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ אַתָּה רַשַּׁאי לְהִשָּׁבַע, וְאִם לָאו אֵין אַתָּה רַשַּׁאי לְהִשָּׁבַע. מַעֲשֶׂה בְּיַנַּאי הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי אֲלָפִים עֲיָרוֹת וְכֻלָּם נֶחֶרְבוּ עַל שְׁבוּעַת אֱמֶת, כֵּיצַד, אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵרוֹ בִּשְּׁבוּעָה שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ וְאוֹכֵל כָּךְ וְכָךְ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְאֶשְׁתֶּה כָךְ וְכָךְ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְהָיוּ הוֹלְכִין וּמְקַיְּמִין שְׁבוּעָתָן, וְנֶחֶרְבוּ. מַה הַנִּשְׁבָּע בֶּאֱמֶת כָּךְ, הַנִּשְׁבָּע עַל הַשֶּׁקֶר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּךָ (במדבר לא, ב) , רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִלּוּ הָיָה רוֹצֶה משֶׁה לִחְיוֹת כַּמָּה שָׁנִים הָיָה חַי, שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נְקֹם וְאַחַר תֵּאָסֵף, תָּלָה הַכָּתוּב מִיתָתוֹ בְּמִדְיָן, אֶלָּא לְהוֹדִיעֲךָ שִׁבְחוֹ שֶׁל משֶׁה, אָמַר בִּשְׁבִיל שֶׁאֶחְיֶה יְעַכֵּב נִקְמַת יִשְׂרָאֵל, מִיָּד (במדבר לא, ג) : וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא, אֲנָשִׁים, צַדִּיקִים. וּלְהַלָּן (שמות יז, ט) : בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים, וְכֵן (איוב ד, יג) : בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים. (במדבר לא, ג) : לָתֵת נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר: נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמשֶׁה אָמַר: נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהֶם אֵינוֹ אֶלָּא דִּיקוֹ שֶׁלָּכֶם, שֶׁגָּרְמוּ לִי לְהַזִּיק אֶתְכֶם, אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אִם הָיִינוּ עֲרֵלִים, אוֹ עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אוֹ כּוֹפְרֵי מִצְווֹת, לֹא הָיוּ שׂוֹנְאִין אוֹתָנוּ וְאֵינָן רוֹדְפִין אַחֲרֵינוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל תּוֹרָה וּמִצְווֹת שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ, הִלְכָּךְ הַנְּקָמָה שֶׁלְּךָ לָתֵת נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן.

(במדבר לא, ד) : אֶלֶף לַמַּטֶּה וגו', יֵשׁ אוֹמְרִים שְׁנֵי אֲלָפִים מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט שָׁלַח, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שְׁלשֶׁת אֲלָפִים מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט, שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף מְשַׁמְּרִים אֶת כְּלֵיהֶם, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שיר השירים ד, ב) : שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת, שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת, וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף לִתְפִלָּה. וּמִנַיִן שֶׁכֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה, הֲרֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֲלָפִים, (במדבר לא, ה) : וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֶלֶף לַמַּטֶּה, הֲרֵי שְׁנֵים עָשָׂר אֲחֵרִים, מַהוּ וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֶלֶף לַמַּטֶּה, שֶׁהָיוּ נִמְסָרִין זוּגוֹת זֶה לָזֶה. דָּבָר אַחֵר, וַיִּמָּסְרוּ, בְּעַל כָּרְחָן, לְפִי שֶׁתָּלָה הַכָּתוּב מִיתַת משֶׁה בְּנִקְמַת מִדְיָן, אָמְרוּ נֵלֵךְ לְמִדְיָן וְיָמוּת משֶׁה, וְנִמְנְעוּ מִלֵילֵךְ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה הַפֵּל גּוֹרָלוֹת עַל הַשְּׁבָטִים וְהֵם מֻסָּרִין מֵאֲלֵיהֶן.

וַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה (במדבר לא, ו) , אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: נְקֹם נִקְמַת, אַתָּה בְּעַצְמְךָ, וְהוּא מְשַׁלֵּחַ אֶת אֲחֵרִים, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁנִּתְגַּדֵּל בְּאֶרֶץ מִדְיָן אָמַר אֵינוֹ בְּדִין שֶׁאֲנִי מֵצֵר לְמִי שֶׁעָשָׂה בִּי טוֹבָה, הַמָּשָׁל אוֹמֵר בּוֹר שֶׁשָּׁתִיתָ מִמֶּנּוּ אַל תִּזְרֹק בּוֹ אֶבֶן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינָהּ זוֹ מִדְיָן שֶׁנִּתְגַּדֵּל בָּהּ משֶׁה, שֶׁזּוֹ בְּצַד מוֹאָב וְהִיא חֲרֵבָה עַד עַכְשָׁו, לָמָּה שָׁלַח פִּינְחָס, אָמַר, מִי שֶׁהִתְחִיל בְּמִצְוָה הוּא גוֹמֵר, הוּא הֵשִׁיב אֶת חֲמָתוֹ וְהִכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית, הוּא יִגְמֹר מִצְוָתוֹ. (במדבר לא, ו) : וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ, זֶה הָאָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, ט) : כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ וגו'. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵלּוּ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה, שֶׁהֵם אוּרִים וְתֻמִּים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כט, כט) : וּבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן. (במדבר לא, ז ח) : וַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר, וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן וגו' הָרְגוּ בֶּחָרֶב, מַה בִּקֵּשׁ שָׁם, אֶלָּא שֶׁהָלַךְ לִטֹּל שְׂכָרוֹ מִן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף, עָלָיו נֶאֱמַר (משלי כו, כז) : כֹּרֶה שַׁחַת בָּהּ יִפּוֹל וְגוֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשׁוּב. (במדבר לא, יא יב) : וַיִּקְחוּ אֶת כָּל הַשָּׁלָל וְאֵת כָּל הַמַּלְקוֹחַ, וַיָּבִאוּ אֶל משֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁלֹא נָטְלוּ כְּלוּם מִן הַבִּזָּה שֶׁלֹא בִּרְשׁוּת, אֶלָּא הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם וְאַחַר כָּךְ נָטְלוּ. (במדבר לא, יג) : וַיֵּצְאוּ משֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְכָל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לִקְרָאתָם, לְהוֹדִיעַ עִנְוְתָנוּתוֹ וְשִׁבְחוֹ שֶׁל משֶׁה שֶׁהָיוּ כֻּלָּם תַּלְמִידֵי תַלְמִידָיו.

דָּבָר אַחֵר, נְקֹם נִקְמַת, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (איוב לו, ז) : לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו וְאֶת מְלָכִים לַכִּסֵּא, מַהוּ לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹנֵעַ מִן הַצַּדִּיק מַה שֶּׁרוֹצֶה בְּעֵינָיו, לְלַמֶּדְךָ שֶׁמּשֶׁה מִתְאַוֶּה לִרְאוֹת בְּנִקְמַת מִדְיָן קֹדֶם שֶׁיָּמוּת, וְהָיָה מְבַקֵּשׁ מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּרְאֶה בְּעֵינָיו, עַל משֶׁה נֶאֱמַר (תהלים נח, יא) : יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם, נִקְמַת מִדְיָן, (תהלים נח, יא) : פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע, זֶה בִּלְעָם, אָמַר משֶׁה לְפִינְחָס וּלְאַנְשֵׁי הַצָּבָא, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁבִּלְעָם הָרָשָׁע הוּא שָׁם לִטֹּל שְׂכָרוֹ, עַד שֶׁהַזְּאֵב בָּא לַצֹּאן פָּרְשׂוּ לוֹ מְצוּדָה, וְאוֹתוֹ רָשָׁע אִם תִּרְאוּ אוֹתוֹ שֶׁעוֹשֶׂה כְשָׁפִים וּפוֹרֵחַ בַּאֲוִיר הָעוֹלָם, הַרְאוּ לוֹ אֶת הַצִּיץ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שמות כח, לו) : קֹדֶשׁ לַה', וְהוּא נוֹפֵל וְהִרְגוּ אוֹתוֹ, וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם, שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין כְּשָׁפִים עִם בִּלְעָם וּפוֹרְחִין וּכְשֶׁרָאוּ אֶת הַצִּיץ נָפְלוּ עַל חַלְלֵיהֶם.

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ כְּתִיב בִּיהוֹשֻׁעַ (יהושע א, ה) : כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם משֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ, וְהָיָה צָרִיךְ יְהוֹשֻׁעַ לִחְיוֹת מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, כְּמשֶׁה רַבֵּינוּ, וְלָמָּה נִתְקַצְּרוּ שְׁנוֹתָיו עֶשֶׂר שָׁנִים, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּךָ, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְבַּשֵֹּׂר בְּשׁוֹרַת מָוֶת לֹא אֵחַר הַדָּבָר אֶלָּא נִזְדָּרֵז, וַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה. אֲבָל יְהוֹשֻׁעַ כֵּיוָן שֶׁבָּא לְהִלָּחֵם עִם שְׁלשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים, אָמַר אִם אֲנִי הוֹרְגָם מִיָּד, מִיָּד אֲנִי מֵת כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה משֶׁה רַבֵּינוּ, מֶה עָשָׂה הִתְחִיל מְעַכֵּב בְּמִלְחַמְתָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יא, יח) : יָמִים רַבִּים עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִלְחָמָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכָךְ עָשִׂיתָ, הֲרֵינִי מְקַצֵּר שְׁנוֹתֶיךָ עֶשֶׂר שָׁנִים. אָמַר שְׁלֹמֹה (משלי יט, כא) : רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם.

וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד. הֲלָכָה שָׁלשׁ מַתָּנוֹת נִבְרְאוּ בָּעוֹלָם, זָכָה בְּאַחַת מֵהֶן נָטַל חֶמְדַת כָּל הָעוֹלָם, זָכָה בְּחָכְמָה זָכָה בַּכֹּל, זָכָה בִּגְבוּרָה זָכָה בַּכֹּל, זָכָה בְּעשֶׁר זָכָה בַּכֹּל, אֵימָתַי בִּזְּמַן שֶׁהֵן מַתְּנוֹת שָׁמַיִם וּבָאוֹת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה, אֲבָל גְּבוּרָתוֹ וְעָשְׁרוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם אֵינוֹ כְּלוּם, שֶׁכֵּן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר (קהלת ט, יא) : שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עשֶׁר וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם. וְכֵן יִרְמְיָה אוֹמֵר (ירמיה ט, כב כג) : כֹּה אָמַר ה' אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ, כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל וגו', וּמַתָּנוֹת אֵלּוּ בִּזְּמַן שֶׁאֵינָן בָּאִין מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹפָן לְהִפָּסֵק מִמֶּנּוּ. שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, שְׁנֵי חֲכָמִים עָמְדוּ בָּעוֹלָם, אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְאֶחָד מֵעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, אֲחִיתֹפֶל מִיִּשְׂרָאֵל וּבִלְעָם מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וּשְׁנֵיהֶם נֶאֶבְדוּ מִן הָעוֹלָם. וְכֵן שְׁנֵי גִּבּוֹרִים עָמְדוּ בָּעוֹלָם, אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְאֶחָד מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, שִׁמְשׁוֹן מִיִּשְׂרָאֵל וְגָלְיַת מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וּשְׁנֵיהֶם נֶאֶבְדוּ מִן הָעוֹלָם. וְכֵן שְׁנֵי עֲשִׁירִים עָמְדוּ בָּעוֹלָם, אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְאֶחָד מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, קֹרַח מִיִּשְׂרָאֵל וְהָמָן מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וּשְׁנֵיהֶם נֶאֶבְדוּ מִן הָעוֹלָם, לָמָּה, שֶׁלֹא הָיָה מַתְּנָתָן מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא חוֹטְפִין אוֹתָהּ לָהֶם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּבְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן שֶׁהָיוּ עֲשִׁירִים וְהָיָה לָהֶם מִקְנֶה גָּדוֹל, וְחִבְּבוּ אֶת מָמוֹנָם וְיָשְׁבוּ לָהֶם חוּץ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ גָּלוּ תְּחִלָּה מִכָּל הַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א ה, כו) : וַיַּגְלֵם לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, וּמִי גָּרַם לָהֶם עַל שֶׁהִפְרִישׁוּ עַצְמָם מִן אֲחֵיהֶם בִּשְׁבִיל קִנְיָנָם, מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וגו'.

זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים עה, ז ח) : כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִים, כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים, מַהוּ כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב, לֹא מִמַּה שֶּׁאָדָם יוֹצֵא וְעָמֵל בִּסְחוֹרָה וְהוֹלֵךְ מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב נַעֲשָׂה עָשִׁיר, אֲפִלּוּ פּוֹרֵשׁ בִּסְפִינוֹת וְהוֹלֵךְ מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב וְחוֹזֵר עַל הַמִּדְבָּרוֹת וְעַל הֶהָרִים, אֵינוֹ נַעֲשָׂה עָשִׁיר, מַהוּ וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִים, אָמַר רַבִּי אַבָּא מֵרוּמַנְיָא, כָּל הָרִים שֶׁבַּמִּקְרָא הָרִים הֵם, חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא רוֹמֵמוּת, שֶׁאֵין אָדָם מִתְרוֹמֵם מִן הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה נוֹטֵל נְכָסִים מִזֶּה וְנוֹתֵן לָזֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים, לְכָךְ נִקְרָא שְׁמָם נְכָסִים שֶׁנִּכְסִים מִזֶּה וְנִגְלִין לָזֶה, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָם זוּזִין, שֶׁזָּזִים מִזֶּה וְנִתָּנִין לָזֶה. מָמוֹן, מָה אַתָּה מוֹנֶה אֵינוֹ כְּלוּם. מָעוֹת, מַה לְּעֵת, וְכַלָּשׁוֹן הַזֶּה אַתָּה דּוֹרֵשׁ. וְכֵן חַנָּה אוֹמֶרֶת (שמואל א ב, ו ז) : ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל, ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם. מַה אַף מְרוֹמֵם, בְּאַף שֶׁהוּא מֵבִיא לָזֶה, מְרוֹמֵם אֶת זֶה. שָׁאֲלָה מַטְרוֹנָה אַחַת אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, לְכַמָּה יָמִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, אָמַר לָהּ לְשֵׁשֶׁת יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, יא) : כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, אָמְרָה לוֹ מֵאוֹתָהּ שָׁעָה וְעַד עַכְשָׁיו מֶה עוֹשֶׂה, אָמַר לָהּ יוֹשֵׁב וְעוֹשֶׂה סֻלָּמוֹת, מַעֲלֶה לָזֶה וּמוֹרִיד לָזֶה, לְכָךְ נֶאֱמַר: כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים. תֵּדַע לְךָ כְּשֶׁבִּקֵּשׁ שֶׁיַּעֲשִׁירוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד הִפִּיל אֶת הַמִּדְיָנִים לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיַּעֲשִׁירוּ בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה (במדבר לא, ט) : וַיִּשְׁבּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת נְשֵׁי מִדְיָן וְאֶת טַפָּם, וְאַחַר כָּךְ (במדבר לב, א) : וּמִקְנֶה רַב, הָא שֶׁהִשְׁפִּיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַמִּדְיָנִים וְרוֹמֵם אֶת יִשְׂרָאֵל, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִים, אֶלָּא כִּי אֱלֹהִים שׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים.

דָּבָר אַחֵר, וּמִקְנֶה רַב, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת י, ב) : לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, לֵב חָכָם לִימִינוֹ, זֶה יֵצֶר טוֹב, שֶׁהוּא נָתוּן בִּימִינוֹ. וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, זֶה יֵצֶר הָרָע, שֶׁנָּתוּן בִּשְׂמֹאלוֹ. דָּבָר אַחֵר, לֵב חָכָם לִימִינוֹ, אֵלּוּ הֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵן נוֹתְנִין לִבָּם לַתּוֹרָה שֶׁהִיא מִיָּמִין, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ב) : מִימִינוֹ אֵשׁ דָת לָמוֹ. וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, אֵלּוּ הֵן הָרְשָׁעִים שֶׁהֵן נוֹתְנִין לִבָּם לְהַעֲשִׁיר, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, טז) : בִּשְׂמֹאולָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד. דָּבָר אַחֵר, לֵב חָכָם לִימִינוֹ, זֶה משֶׁה. וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, אֵלּוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד, שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעִקָּר טָפֵל וְאֶת הַטָּפֵל עִקָּר, שֶׁחִבְּבוּ אֶת מָמוֹנָם יוֹתֵר מִן הַנְּפָשׁוֹת, שֶׁהֵן אוֹמְרִים לְמשֶׁה (במדבר לב, טז) : גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ. אָמַר לָהֶם משֶׁה, אֵינָהּ כְּלוּם, אֶלָּא עֲשׂוּ אֶת הָעִקָּר עִקָּר, תְּחִלָּה (במדבר לב, כד) : בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם, וְאַחַר כָּךְ (במדבר לב, כד) : וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם, הֱוֵי לֵב חָכָם לִימִינוֹ זֶה משֶׁה, וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ אֵלּוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתֶּם חִבַּבְתֶּם אֶת מִקְנֵיכֶם יוֹתֵר מִן הַנְּפָשׁוֹת, חַיֵּיכֶם אֵין בּוֹ בְּרָכָה, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (משלי כ, כא) : נַחֲלָה מְבֹהֶלֶת בָּרִאשׁוֹנָה וְאַחֲרִיתָהּ לֹא תְבֹרָךְ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי כג, ד) : אַל תִּיגַע לְהַעֲשִׁיר מִבִּינָתְךָ חֲדָל. וְאֵיזֶה הוּא עָשִׁיר הַשָֹּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכח, ב) : יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ.