במדבר רבה יז

כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם (במדבר טו, ב) , הֲלָכָה, כַּמָּה דְבָרִים חַיָּב אָדָם לַעֲשׂוֹת לִבְנוֹ, שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ חֲמִשָּׁה דְבָרִים הָאָב חַיָּב לַעֲשׂוֹת לַבֵּן, הָאָב זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהַבֵּן אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, כְּשֵׁם שֶׁהָאָב חַיָּב לָמוּל אֶת בְּנוֹ, כֵּן עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, מָל אוֹתָם עַל יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ (יהושע ה, ב) : עֲשֵׂה לְךָ חַרְבוֹת צֻרִים. הָאָב חַיָּב לִפְדוֹתוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּדָה יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ז, כג) : לִפְדוֹת לוֹ לְעָם. לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמֵּד תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל (דברים יא, יט) : וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם, וּכְתִיב (ישעיה מח, יז) : אֲנִי ה' אֱלֹהֶיךָ מְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל. לְלַמְּדוֹ מִצְווֹת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמֵּד אֶת הַמִּצְווֹת לְיִשְׂרָאֵל. לְהַשִֹּׂיאוֹ אִשָּׁה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לָהֶם (בראשית א, כח) : פְּרוּ וּרְבוּ. הָאָב זָקוּק לִבְנוֹ לְהַאֲכִילוֹ וּלְהַשְׁקוֹתוֹ לְרָחֲצוֹ לָסוּכוֹ וּלְהַלְבִּישׁוֹ, וְכֵן עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל (יחזקאל טז, ט י) : וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם וָאֶשְׁטֹף דָּמַיִךְ וגו' וָאַלְבִּשֵׁךְ רִקְמָה. (יחזקאל טז, יט) : וְלַחְמִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ. (במדבר כא, יז) : עֲלִי בְּאֵר עֱנוּ לָהּ. מָה הָאָב נוֹתֵן לִבְנוֹ נְכָסִים, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל (ירמיה ג, יט) : וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה. וּמַה הַבֵּן חַיָּב לִהְיוֹת מַעֲלֶה לְאָבִיו, דּוֹרוֹן, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ וגו' וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לַה'.

כָּךְ פָּתַח רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אָחִיו שֶׁל רַבִּי אַחָא בֶּן רַבִּי חֲנִינָא זֹאת הַפָּרָשָׁה שֶׁל נְסָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, ו ז) : אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה, וְיַיִן לַנֶּסֶךְ שְׁלִשִׁית הַהִין, וּמִכָּאן וָאֵילָךְ (במדבר טו, יט כ) : וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ, רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה, הֲרֵי חַלָּה לְמַטָּה וּנְסָכִים לְמַעְלָה, לְפִיכָךְ פָּתַח רַבִּי חֲנִינָא (קהלת ט, ז) : לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ, מַהוּ (קהלת ט, ז) : כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ, אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ זוֹ פָּרָשַׁת חַלָּה. וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ זוֹ פָּרָשַׁת נְסָכִים. מַהוּ כִּי כְבָר רָצָה וגו', זוֹ הַכְנָסַת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ וגו'. דָּבָר אַחֵר, הַפָּסוּק הַזֶּה מְדַבֵּר כְּנֶגֶד אַבְרָהָם, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם (בראשית כב, ב) : קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ, הִשְׁכִּים אַבְרָהָם וּנְטָלוֹ בִּזְרִיזוּת וְהוֹלִיכוֹ וְהֶעֱלָהוּ לְהַר הַמֹּרִיָה, אָמַר אַבְרָהָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לְחִנָּם אָמַרְתָּ לִי קַח נָא, אָמַר לוֹ לָאו, לְהוֹדִיעֲךָ בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, יט) : כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מַעֲלֶה עָלֶיךָ שֶׁאִם אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁתִּשְׁחֹט אֶת נַפְשְׁךָ שֶׁלֹא הָיִיתָ מְעַכֵּב עַל שְׁמִי, שֶׁכָּךְ כְּתִיב (בראשית כב, יב) : וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ, הֲרֵי כְּבָר פֵּרוּשׁ מִנַּיִן (בראשית כב, יב) : אֶת יְחִידְךָ, זֶה נַפְשֶׁךָ, שֶׁהַנְּשָׁמָה קְרוּיָה יְחִידָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כב, כא) : הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי. אָמַר אַבְרָהָם רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אִי אֶפְשָׁר לִי לֵירֵד מִכָּאן בְּלֹא קָרְבָּן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי קָרְבָּנְךָ מְתֻקָּן מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית (בראשית כב, יג) : וַיִּשָֹּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל, וְשָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ אֵילוֹ שֶׁל אַבְרָהָם נִבְרָא בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, נְטָלוֹ אַבְרָהָם וְהֶעֱלָהוּ עוֹלָה תַּחַת בְּנוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית כב, יג) : וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה, חָסֵר הַמִּקְרָא, מַהוּ (בראשית כב, יג) : תַּחַת בְּנוֹ, אָמַר אַבְרָהָם רִבּוֹן הָעוֹלָמִים תְּהֵא רוֹאֶה כְּאִלּוּ דַּם יִצְחָק זָרוּק לְפָנֶיךָ. נָטַל הָאַיִל וְהִפְשִׁיטוֹ וְאָמַר כָּךְ תְּהֵא רוֹאֶה כְּאִלּוּ עוֹרוֹ שֶׁל יִצְחָק הִפְשַׁטְתִּי לְפָנֶיךָ. נְטָלוֹ וְהִסְפִּיגוֹ, אָמַר כָּךְ תְּהֵא רוֹאֶה כְּאִלּוּ יִצְחָק מִסְתַּפֵּג לְפָנֶיךָ. שְׂרָפוֹ וְאָמַר כָּךְ תְּהֵא רוֹאֶה כְּאִלּו אַפְרוֹ שֶׁל יִצְחָק צָבוּר עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. דָּבָר אַחֵר, מַהוּ תַּחַת בְּנוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ בִּנְךָ נִתְקָרֵב רִאשׁוֹן, הָאַיִל הַזֶּה תַּחְתָּיו, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר אַבְרָהָם אֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתִּשָּׁבַע לִי שֶׁאֵין אַתָּה מְנַסֶּה אוֹתִי עוֹד לְעוֹלָם, שֶׁאִם חַס וְשָׁלוֹם לֹא הָיִיתִי שׁוֹמֵעַ לְךָ אִבַּדְתַּנִי כָּל אֲשֶׁר יָגַעְתִּי מִיָּמַי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ כָּךְ הוּא, וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹא יְנַסֶּנוּ עוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב, טז) : וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ה', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִסּוּרִין קָשִׁים וְנִסְיוֹנִין אֲחֵרִים הָיוּ רְאוּיִין לָבוֹא עַל אַבְרָהָם, וְאֵינָן בָּאִין, וְאֵלּוּ הֵן הַיִּסּוּרִין אוֹתָן שֶׁבָּאוּ עַל אִיּוֹב הָיוּ רְאוּיִין לָבוֹא עַל אַבְרָהָם, שֶׁכֵּן הוּא נִסְמַךְ לַפָּרָשָׁה (בראשית כב, כ כא) : וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד וגו' אֶת עוּץ בְּכֹרוֹ וְאֶת בּוּז, וְעוּץ הָיָה אִיּוֹב (איוב א, א) : אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם (קהלת ט, ז) : לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ. דָּבָר אַחֵר, לֵךְ אֱכֹל וגו', מְדַבֵּר בִּשְׁלֹמֹה, בְּשָׁעָה שֶׁבָּנָה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְשִׁכְלְלוֹ עָשָׂה שִׁבְעָה יָמִים חֲנֻכָּה, וְחָזַר וְעָשָׂה עוֹד שִׁבְעָה יָמִים שֶׁל חַג וְשָׁכְחוּ לַעֲשׂוֹת יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְהָיוּ מְצֵרִין, אָמַר רַבִּי יִצְחָק יָצְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמְרָה לוֹ: לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ.

דָּבָר אַחֵר, כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. אָמַר רַבִּי זַכַּאי דִּשְׁאָב אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּכָל מָקוֹם אַתָּה קוֹרֵא אוֹתָהּ אֶרֶץ כְּנַעַן, וְכָאן אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֵּיכֶם נָתַתִּי אוֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, וְכֻלָּם מִן הַמִּקְרָא, וְהַבֵּן יוֹרֵשׁ אֶת הָאָב, לְכָךְ אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם, וְלָמָּה זָכָה כְּנַעַן שֶׁנִּקְרֵאת הָאָרֶץ עַל שְׁמוֹ, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע שֶׁיִּשְׂרָאֵל בָּאִים, פָּצָה אֶת הַמָּקוֹם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה פָּצִיתָה אֶת הַמָּקוֹם תִּקָּרֵא הָאָרֶץ עַל שִׁמְךָ, וְאֶתֵּן לְךָ אֶרֶץ יָפָה כְּאַרְצְךָ, וְאֵיזוֹ זוֹ אַפְרִיקֵי. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה פָּרָשַׁת מְרַגְּלִים (במדבר יד, מד) : וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת, הֵבִיאוּ אֲפֵלָה עַל יוֹשְׁבֶיהָ, כֻּלָּם בַּאֲפֵלָה, (במדבר יד, מד) : וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וּמשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה, שֶׁלֹא עָלוּ עִמָּהֶם. אָמַר לָהֶם משֶׁה כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵלַי (דברים א, מב) : לֹא תַעֲלוּ וְלֹא תִלָּחֲמוּ כִּי אֵינֶנִּי בְּקִרְבְּכֶם, אֲמַרְתֶּם (דברים א, כח) : אָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ, מַהוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ מִכָּאן שִׁעֲרוּ הָרִמּוֹנִים שֶׁשָּׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ הָרִמּוֹנִים מִשֶּׁיִּמַּסּוּ. הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ לֵאמֹר, אָמַר משֶׁה מִתְּחִלָה חֲלַקְתֶּם אוֹתָהּ (דברים א, כב) : וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם, לְטוֹבָה (דברים ה, כ) : וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כָּל רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם, לְרָעָה וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ, וּכְתִיב (דברים א, כז) : וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְאַת ה' אֹתָנוּ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר (מלאכי א, ב) : אָהַבְתִּי אֶתְכֶם, וְהֵן אוֹמְרִים: בְּשִׂנְאַת ה' אֹתָנוּ. הָיוּ דּוֹרְשִׁין וְאוֹמְרִים תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא שׂוֹנֵא אוֹתָנוּ, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי בָּנִים וְיֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי שָׂדוֹת, אַחַת שֶׁל שׁוֹקִי וְאַחַת שֶׁל בַּעַל, לֹא לְמִי שֶׁהַמֶּלֶךְ אוֹהֵב נוֹתֵן שֶׁל שׁוֹקִי וּלְאוֹתוֹ שֶׁשֹּׂוֹנֵא הוּא נוֹתֵן שֶׁל בַּעַל. אֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁל שׁוֹקִי וְהָיִינוּ בְּתוֹכָהּ, וְאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁל בַּעַל, וְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם לָתֵת לָנוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן, אַף עַל פִּי כֵן (דברים א, מא מב) : וַתַּחְגְּרוּ אִישׁ אֶת כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ, וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי אֱמֹר לָהֶם לֹא תַעֲלוּ וְלֹא תִלָּחֲמוּ, סָבוּר הָיִיתִי לְעַלּוֹת אֶתְכֶם, עַכְשָׁו לֹא תַעֲלוּ, יְרִידָה הִיא לָכֶם, אַף עַל פִּי כֵן וַתַּחְגְּרוּ, נַעֲשֵׂיתֶם כֻּלְּכֶם אֶחָת (דברים א, מב) : וַתָּהִינוּ לַעֲלֹת הָהָרָה, מַהוּ וַתָּהִינוּ, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים מִטִּפָּה לְטִפָּה נִתְמַלֵּא הַהִין, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברים א, מג) : וַתָּזִדוּ, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר וַתָּהִינוּ, מַהוּ וַתָּזִדוּ, שֶׁהֵזִידוּ עַל חֲנָיוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. (דברים א, מג מד) : וַתַּעֲלוּ הָהָרָה, וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי, מַהוּ (דברים א, מד) : הַדְּבֹרִים, מָה הַדְּבוֹרָה הַזּוֹ כֵּיוָן שֶׁהִיא מַכָּה לְאָדָם מִיָּד הִיא מֵתָה, אַף אַתֶּם כֵּיוָן שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם נוֹגֵעַ בָּכֶם מִיָּד הָיְתָה נַפְשׁוֹ יוֹצֵאת. מָה הַדְּבוֹרָה הַזּוֹ פּוֹרַחַת, כָּךְ הָיוּ פּוֹרְחִים עֲלֵיכֶם. לְשֶׁעָבַר הָיוּ שׁוֹמְעִים שִׁמְעֲכֶם וּמֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, יד) : שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, וְעַכְשָׁו (דברים א, מד) : וַיִּרְדְּפוּ, וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם. (דברים א, מה) : וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ לִפְנֵי ה' וְלֹא שָׁמַע ה', כִּבְיָכוֹל עֲשִׂיתֶם מִדַּת הַדִּין כְּאִלּוּ אַכְזָרִי. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים שֶׁהֵן עוֹשִׂין לְמִדַּת הַדִּין כְּאִלּוּ אַכְזָרִי, (דברים י, יא) : וַיֹּאמֶר ה' קוּם לֵךְ לְמַסַּע, אִם בָּאתִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם מִשְׁפָּט אֵינָן נִכְנָסִין לָאָרֶץ, אֶלָּא קוּם לֵךְ לְמַסַּע, הֱוֵי: כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ.

וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זֶבַח (במדבר טו, ג) , אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל מִי שֶׁמַּקְרִיב לִי קָרְבָּן בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ מַקְרִיבוֹ עַל חִנָּם, אֶלָּא מַקְרִיבוֹ וְהוּא עָרֵב עָלַי, גַּם לָעוֹלָם הַבָּא הוּא זוֹכֶה לִקְרַב וַאֲנִי מְקַבְּלוֹ וְהוּא עָרֵב לִי, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, ד) : וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִיְרוּשָׁלָיִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת.

וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת (במדבר טו, לח) , הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים צז, יא) : אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וגו', (ישעיה מב, כא) : ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, זָרַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה וְאֶת הַמִּצְווֹת לְהַנְחִילָם לְיִשְׂרָאֵל לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְלֹא הִנִּיחַ דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁלֹא נָתַן בּוֹ מִצְוָה לְיִשְׂרָאֵל, יָצָא לַחֲרשׁ (דברים כב, י) : לֹא תַחֲרשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר. לִזְרֹעַ (דברים כב, ט) : לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ. לִקְצֹר (דברים כד, יט) : כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ. לָשׁ (במדבר טו, כ) : רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה. שָׁחַט (דברים יח, ג) : וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְחָיַיִם. קַן צִפּוֹר. שִׁלּוּחַ הַקֵּן. בְּחַיָּה וּבְעוֹפוֹת (ויקרא יז, יג) : וְשָׁחַט אֶת דָּמוֹ וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר. נָטַע (ויקרא יט, כג) : וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ. קָבַר מֵת (דברים יד, א) : לֹא תִתְגֹּדְדוּ. מְגַלֵּחַ שֵׂעָר (ויקרא יט, כז) : לֹא תַקִּפוּ. בָּנָה בַיִת (דברים כב, ח) : וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה, (דברים ו, ט) : וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת. נִתְכַּסָּה בְּטַלִּית: וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת. וְעָשׂוּ לָהֶם תַּעֲשֶׂה וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי, שֶׁלֹא יוֹצִיא מִן נִימִין וְיַעֲשֶׂה מֵהֶן, אֶלָּא מִצְוָה לְהָבִיא לָבָן וּתְכֵלֶת וְיַעֲשֶׂה, אֵימָתַי, כְּשֶׁהוּא תְּכֵלֶת, וְעַכְשָׁו אֵין לָנוּ אֶלָּא לָבָן שֶׁהַתְּכֵלֶת נִגְנַז. (במדבר טו, לח) : עַל כַּנְפֵי, וְלֹא בָּאֶמְצַע אֶלָּא עַל הַכָּנָף. (במדבר טו, לח) : פְּתִיל, שֶׁהוּא צָרִיךְ לְפָתְלָן. אָמַר רַבִּי מֵאִיר מַה נִּשְׁתַּנָּה תְּכֵלֶת מִכָּל מִינֵי צִבְעוֹנִין, שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמֶה לָרָקִיעַ, וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, י) : וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וגו'. (במדבר טו, לט) : וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, שֶׁתְּהֵא נִרְאֵית, וְכַמָּה שִׁעוּרָהּ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים שָׁלשׁ. וְכַמָּה חוּטִין, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אַרְבַּע, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים שָׁלשׁ. (במדבר טו, לט) : וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, פְּרַט לִכְסוּת לַיְלָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פְּרַט לְסוּמָא, חָזַר וְאָמַר (במדבר טו, מ) : לְמַעַן תִּזְכְּרוּ, נָתַן רְאִיָה וְנָתַן זְכִירָה, זְכִירָה לְמִי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה, רְאִיָה לְמִי שֶׁרוֹאֶה. וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, אֹתוֹ וְלֹא אוֹתָהּ, שֶׁאִם עָשִׂיתָ כֵּן כְּאִלּוּ כִּסֵּא כָּבוֹד אַתָּה רוֹאֶה שֶׁהוּא דּוֹמֶה לִתְכֵלֶת, (במדבר טו, לט) : וּרְאִיתֶם, וּזְכַרְתֶּם, הַמַּרְאֶה מֵבִיא לִידֵי זִכָּרוֹן, זִכָּרוֹן מֵבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם, לָמָּה, (דברים לב, מז) : כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מִכֶּם, מָשָׁל לְבַעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה שׁוֹקֵל אַרְנוֹנִיּוֹת וְכוֹתֵב אַפָּכִיּוֹת, אָמַר לוֹ אָבִיו בְּנִי הֱוֵי זָהִיר בָּאַפָּכִיוֹת שֶׁחַיֶּיךָ נָתוּן בָּהֶן, כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל (דברים לב, מז) : כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וגו'.

וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם (במדבר טו, לט) , הַלֵּב וְהָעֵינַיִם הֵם סַרְסוּרִין לַגּוּף, שֶׁהֵם מְזַנִּין אֶת הַגּוּף. (במדבר טו, מ) : לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי, מָשָׁל לְאֶחָד מֻשְׁלָךְ לְתוֹךְ הַמַּיִם, הוֹשִׁיט הַקַּבַּרְנִיט אֶת הַחֶבֶל וְאָמַר לוֹ תְּפֹס חֶבֶל זֶה בְּיָדְךָ וְאַל תַּנִּיחֵהוּ, שֶׁאִם תַּנִּיחֵהוּ אֵין לְךָ חַיִּים. אַף כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, כָּל זְמַן שֶׁאַתֶּם מְדֻבָּקִין בַּמִּצְוֹת (דברים ד, ד) : וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְכֶם הַיּוֹם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ד, יג) : הַחֲזֵק בַּמּוּסָר אַל תֶּרֶף נִצְּרֶהָ כִּי הִיא חַיֶּיךָ. (במדבר טו, מ) : וִהְיִיתֶם קְדשִׁים, בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים אֶת הַמִּצְווֹת אַתֶּם מְקֻדָּשִׁים וְאֵימַתְכֶם מֻטֶּלֶת עַל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, פְּרַשְׁתֶּם מִן הַמִּצְווֹת נַעֲשֵׂיתֶם מְחֻלָּלִים. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי יֵצֶר הָרָע אַתֶּם פּוֹרְשִׁים מִן הַמִּצְווֹת, לֶעָתִיד לָבוֹא אֲנִי עוֹקְרוֹ מִכֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לו, כז) : וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וגו'.