בית יחזקאל (מיכלסון) ח

ערך חמשים בחורים מעירות שונות אשר לא למדו אצל הרב, כי לא היו עוד במדרגה זו, ולמדו אצלנו, היינו כ"א מאתנו מתלמידי הרב, היה לו ב' או ג' תלמידים שלמדנו עמם בביהמ"ד, אכן לשטת השבת, אשר הרב למד עמנו בכל שבת סוגיא מיוחד, באו גם הבחורים הללו תלמידינו לשמוע שטת השבת מפ"ק רבנו: סדר שטת השבת הי' כן, בבל יום ד' לשבוע הציע לפנינו הרב את שם הסוגיא שילמוד בשבת הבא, ובמשך ג' ימים הללו שלפני השבת, [נודע מש"ב המגיד הק' מקאזניץ בשם הבעש"ט הק' זי"ע עה"כ בחריש ובקציר תשבות, חרש ר"ת חמישי רביעי ששי והם השרשה ימים מקמי שבתא, כחז"ל פסחים ק"ו] למדנו אנחנו עם תלמידיו בביהמ"ד את הסוגיא הזאת ממקור הש"ס וראשונים, ובבואנו בש"ק לפני הרב, בבר ידענו הסוגיא על בורי', אז חזר הרב עמנו את הסוגיא, ואמר לפנינו את חדושיו ופלפוליו, והאיר עינינו לברר בל הסברות וחדושי דינים להלכה היוצאים מסוגיא זו וג' ימים שאחר השבת חזרנו שוב את הסוגיא הזאת עם תלמידינו בביהמ"ד: למוד שטת השכת בש"ק הי' בימי הקיץ משעה ג' השכם עד זמן התפלה, ואחר סעודת שבת, משעה ב' אחר צהרים עד המנחה, ובשבתות שבימי החורף משעה ג' לפנות בקר עד זמן התפלה, ובמוש"ק תו"מ אחר הבדלה עד חצות לילה, אבן עוד היה להרב שעור מיוחד שלמד בכל יום לפנות בקר, ובקיץ משעה ג' השכם עד שעה ז' קודם התפלה, אבל השעור הזה לא למדו אצלו כל התלמידים, רק איזה מתלמידיו המיוחדים, יחידי סגולה, ובמשך שתי השנים שלמדתי אצלו, למדתי גם השעור הזה אצלו יחד עם בנו הרה"ג מ' מאיר, וחבירי מ' יהודה ליב, והוא עתה אבד"ק סילמרזיץ ובמשך שתי השנים למדנו מס' כתובות עם תוס' ורא"ש, וה' טרפות, וה' ציצית, וסת"ם, וה' עירובין, וה' יין נסך, ועוד במה הלכות, והכל ממקור הש"ס וראעונים, גם בשאני לעצמי בלמדי עם תלמידיי ת"ל נתחדש לי הרבה, ועי' בשו"ת דברי יעקב סי' ב"ב ל״ח, פ': ביום ב' תמוז תרל"ח נפטר בווארשא זקני הר"ד שמואל אליהו ובדרך מסעו למרינבאר, ונשאה אמי לאבי חורגי הגביר הנדיב מופלג ויר"א חסיד ומפורסם מ' משה פישל רוטנברג מוולאדווי, הוא המו"ל שו"ת מהר"ם רוטנבערג האחרונים, מאבי אביו הגה"ק ד' משה ד"ב אבד"ק קאזמיר, בן ר' שלמה דעם מגידם, אשתו הראשונה של אחו"נ הנ"ל היתה בת הגה"ק ר' חיים אלעזר וואקס בעל נפש חיה ז"ל, ובתחלת. החורף תרל"ט התאספו היורשים לכפר סאקאלאווקע לחלוקת העזבון של זקני הרש"א, ונקראתי מביאלא לבוא שמה, ובאתי שם בברית קשורי התנאים ביום כ' כסלו עם זוגתי המהוללה מרת הינרא סעריל, בת דודי אחי אמי ה"ה הגביר המפורסם מופלג. ויר"א. רב פעלים, ראש הנדיבים ועושי חסר, מו"ה דוד טעביל ז"ל שווערדשארף. והתחייב א"ע מוהר ומתן גם להחזיק אותי בביאלא עד חתונתי, ואחר הנשואין להיות סמוך על שלחנו שש שנים, אחר התנאים שבתי לביאלא, ומחו' דודי עם ב"ב שבו לביתם על ש"ק, לכפר יעזררני גליל טאמשוב פלך לובלין, אשר שם החזיק מהארון בארענדי את השדות ובית משרפות היי"ש, והיה דר בחצר, ובאותו ליל שבת: ממש, פרצה שרפה נוראה בבית משרפות היי"ש שלו, ונשרף עד היסוד עם המרתף של יי״ש, וכל אוצר השעורים ותפוחי אדמה שהיו מוכנים לעשיית היי"ש לכל ימי החורף, כמעט רוב הונו נאבד בשרפה זו, ומבשורה דעה זו נודעתי מהמכתב הראשון שבא אלי לביאלא מבית מחותני, גם נשרף בית המדרש, והחדר שלמד בו המלמד עם בניו, ושם נמצא אוצר ספריו היקרים, ובתוכם הרבה ספרים עתיקים עם הגהות בגליונות מכתי"ק אבותינו הגאונים שהי' כו בירושה מאביו [עי' בס' מקור חיים דף ט"ח:]