בית יחזקאל (מיכלסון) יא

קראסניבראד על החמנותי שמה לרב, והתחיל מכתבו בוה״ל ״צהלו ורוני יושבת קרסינבראד כי גדול בקרבך״: בתחלת החורף שנת תרמ"ה נקראית מטה"מ לבחינת הבחירות לעבודת הצבא לעיר טאמשוב, הגורל שעלה לי היה גומר 202, ודורשי רשימות אמרו אז שהיא מספר ר"ב, להורות שאשאר במקומי רב, ולא אלך לצבא, וכן היה בעזהש"י, עמדתי במשך שלש שנים לבחינות ויצאתי לחידות, וכל אשר עבר עלי נפלאות הבורא ית"ש בענין זה אכמ"ל: ישבתי כמה שנים בשלום, ובתחלת החורף תרמ"ח קפץ עלי רגזם של כמה מוסרים ידועים שהי' להם ד"ת אצלי ונתחייבו בדין, וזה שזכה בדין, הי' מוביל בימים מקדם סחורות מחוץ לגבול בלי מכס, ועי"ז יצא משפטו שאינו רשאי לדור בק"ב, רק בעיר קאמינקא, ועכ"ז הי' גר עם ב"ב בק"ב בסתר, ואחר שזכה בדין ונתקוטטו עמו בעלי דיניו הלשינו עליו, והוכרח לעזוב ב"ב ולברוח לקאמינקא, וקם רעש גדול בעיר נגר המוסרים, ובאו לפני אוהביו ואנ"ש של הבורח בטענה, היות כי אחד מהמוסרים הוא ש"ץ ועובר לפני התיבה בביהח"ם בהוש"ר, ע"כ מוטל עלי חוב קדוש בתור רב למחות ולא להניח מסור שיהי' ש"ץ, ואנכי שהנני בטבע סבלן ואינני יוצא לריב מהר, שלחתי בחוהמ"ס להזמין לביתי את החשובים ובני תורה ונכבדים מכיהח"ס הזה, ושאלתי עצתם וחות דעתם בזה, והם כולם כאחד ענו כי גם המה מסכימים ע"ז שלא יתפלל המסור לפני התיבה, אכן לא יכלו לעשות זאת מדעתם, והטילו החוב עלי שאשלח את השמש שלי לביחח"ם אודות זה, ופקודתי תשמור דותם וכן יקום, עפ"י הסכמתם עשיתי כן ושלחתי השלוחא דבי דינא לביהח"ס, ותו"מ טיט תשובה עס גייען ימים הקדושים והנוראים וואס מיר דארפין, האבין רחמים, נכדיי מיידליך ווייבליך קעמט אייך נישט פלאכט אייך נישט אים שבת דען עס איז איין גלייכע עבירה וויא מען וואלט גיהאקט האלץ אום שבת, והש"י זאל מיר געבין כח אין ריינע גיטע מתשבות איך זאל קענין הייס בעטין פאר אייך, והש"י זאל ערהערין אלל אינזערי תפלות ובקשות וברחמיו וברוב חסדיו זאל ער אייך אלע מיינע גיטע קינדער אין קינדס קינרער אהן שרייבען בספרן של צדיקים לחיים טובים ורב הצלחה, שיהי' אצליכם תורה וגדולה במקום אחד שתולה כחפץ אמכם וועלכע בעט אום אפטע בריף בכדי להחיות נפש אמכם הזקנה, גיטל גינענדל בת הינדא אחרון אחרון חביב איך גריס דיך הערצליך טהייערע ליעבע שניר רבטשה לעבין [היא כלתי הצנועה המשכלת אשת בני מ' אברהם חיים שמחה בונם נ"י מזגיערז, שהיתה באותו פרק בביתי, עם בנה מ' ארי' ליבל שי'] עם בנך יחידך שליט"א שיהי' תלמיד חכם גדול, נעם נישט איבל וואס שרייב נישט אפט אין פרגעס אין דיר בעזאנדערן גריס צי שרייבין עס גישיהט ח"ו נישט אויס גרינגשאטציג אדער פרגעסינהייט רק ימים ידברו איך האב שוין פרניצט מיין גאנצין גיטין זכרון. דאך וויל נישט זינדינין הש"י זאל אייך העלפין אללע מיינע קינדער אין קינדסקינדר איהר זאלט אויך לעבין זא לאנג וויא איך אין זעהין זא איין גרוסען בריף צו שרייבין אן איין ברילל אין נאך האבין ב"ה אביסל שכל, איך וואלט נאך גיקענט פיהרין געשעפטין ג"כ ב"ה כדרכי בימים מקדם, רק הכח לסט זיך אויס, אין איך בין נישט פר נארט, מענטשין פר