ב"ח, אורח חיים תפג:ג

וליסליק לפתורא כו' טעמו משום דאין לאכול מצה ומרור עד שיאמר תחלה ההגדה. ומה שאכל מצה תחלה בשעת קידוש אותה אכילה אינה אלא במקום טעימת יין דקידוש ומפני שאין ראוי לברך ע"א מצה אחר שכבר מילא כריסו ממנה לפיכך היה מוכרח לברך אז גם כן ע"א מצה אבל מרור והכריכה שיכול לאכול אח"כ צריך לומר ההגדה תחלה כמו כשעושין הסדר על היין וס"ל להרי"ף דברכת גאלנו לא ניתקנה דוקא על כוס של יין הלכך אומר כל ההגדה עד גאל ישראל כנ"ל טעמו של הרי"ף בסדר שלו: