ב"ח, אבן העזר צט:א

אלמנה שבאת לגבות כתובתה שמין כל בגדיה פסק כרב ס"פ נערה שנתפתתה ולא כשמואל וטעמא דכיון דלא מפיק לה מדעתיה אדעתיה למיקם קמיה אקני אדעתא למישקל ולמיפק לא אקני לה ולפ"ז ודאי לא מיירי אלא בבגדים שהבעל קנה והקנה לאשתו אבל בגדים שעליה מבית אביה יש להן דין נצ"ב שהכניסה לו בשומא אבל רבינו לעיל סוף סי' ע"ז כתב ע"ש הרא"ש בתשובה שאין דרך לשום מלבושים שעל הכלה להתחייב בהן באחריותן כלום ויש להם דין נ"מ שאם פחתו פחתו לה וע"ש ועיין עוד במ"ש בסימן ס"ו סעיף ו':