בעל שם טוב על התורה, יתרו כט

שמעתי אומרים בשם בעל שם טוב הקדוש זי"ע ועל כל ישראל אמן, אשר פעם אחד קיבל שבת על השדה והיו שם צאן רועים על פני השדה, והגביהו בשעת מעשה את רגליהם הראשונים למעלה, ועמדו רק על שני רגלים האחרונים כמו עמידת איש, ואומרים בשם הצדיקים טעמו ונימוקו עמו, מחמת שקידש את כל העולם, והעלה בשעת מעשה את כל העולם למקורו הראשון, אזי ממילא גם כל הברואים שהיו עומדים אז אצלו, הגם שאין בהם דעת, מכל מקום כיון שמעט החיות המלובש בהם נתעלה למקורו הראשון, ממילא הגביהו את עצמם: (בית אהרן פ' בא).