בעל שם טוב על התורה, שיר השירים יד

נופת תטופנה שפתותיך כלה דבש וחלב וגו'. מה שיש כאן רמז, שהשם יתברך כביכול שומר ושוקד על שפתי האדם לנשקן בשעה שהוא מדבר בתורה ובתפלה, מבואר בעמוד התפלה בהגה קכ"ט ע"ש: