גם לא יסתכל בפני בני אדם, אפילו כשמדבר עמהם, אם מחשבותיהם אינה דבוקה לבורא יתברך שמו, תמיד, כי יהיה לו פגם בנפשו מחמת ההסתכלות, ובבני אדם כשרים שמחשבותיהם דבוקה בבורא יתברך שמו יסתכל דווקא, ויקנה קדושה בנפשו: (צוואת הריב"ש ד"ו ע"ב, הנהגות ישרות די"ב ע"א).