בעל שם טוב על התורה, לראש השנה ויום כפור לה

נודע שיש הפרש בין תענוגי הגוף הגשמיי ובין תענוגי הנשמה, כי הגוף מצד שהוא בעל גבול ומיצר וסוף, לכן גם תענוגי הגוף כשהוא תמידי נעשה טבע וחק קבוע, ושוב אין לו תענוג, מה שאין כן תענוגי הנשמה שהוא רוחניי שאינו בעל גבול ומיצר, אין סוף ואין תכלית להתענוג ההוא, שהוא קיים והולך תמיד, וזה שדרשו חכמינו ז"ל בספרי אשר אנכי מצוך היום שיהיו בעיניך כדיוטגמא חדשה וכו', שהוא על התענוג חדש שיהיה לו מהתורה ועבודה כל יום והבן זה וכו', וכיוצא בזה שמעתי ממורי תקעו בחודש שופר וכו': (תויי פ' נשא דק"ל ע"ד)