בעל שם טוב על התורה, נח צ

יחשוב אדם בדיבור שעולם הדיבור מדבר בו עולם גדול כזה שבו נבראו כל העולמות כדאיתא בהבראם שהוא בה' מוצאות הפה, ועל ידי זה יחשוב בתפארתו יתברך שמו, שכל חיות העולמות הוא בדיבור, והוא הוא עולם היראה, וכביכול שכינה מצמצמת את עצמה ושורה בדיבורו ופיו כדאיתא בספר יצירה (פרק ב' משנה ג') קבען בפה ואם הדיבור הוא כך מה הוא עולם המחשבה, ועוד אורות מצוחצחות אשר אין סוף וחקר וכשיתחיל לחשוב ואומר בלבו כי זהו צמצום עולם המחשבה במוח מדת חכמה ובינה עולם גדול כזה ראוי לבייש מפניו: (כתר שם טוב ח"ב דכ"א ע"א לקוטי אמרים די"ח ע"א)