בעל שם טוב על התורה, מצורע ב

משל ששמעתי ממורי זלה"ה, מלך אחד ביקש רפואה שיחיה לעולם, ונתנו לו רפואה להרחיק הגאוה וכו', וכל מה שנהג ענוה ביותר נכנס בלבו גאוה יותר, שהוא מלך גדול ועניו ביותר, עד שבא רבו אצלו ולמדו לנהוג מלכות מבחוץ ובקרבו ישפיל דעתו, על ידי שהראה לו בית הכסא שהוא מן האדם וכו' ודפח"ח:

וכן שמעתי פירוש הפסוק (תהילים צ״ג:א׳) ה' מלך גאות לבש, הא הגאוה מדה מגונה וכו', לכך אמר לצורך הנהגת המלוכה צריך לבוש הגאוה כו': (צפנת פענח ד"ג ע"ג).