בעל שם טוב על התורה, לך לך ב

בפסוק, לך לך מארצך וגו', ביאר [מורי הבעל שם טוב ז"ל] סוד אות א"ב וגו' ומנצפ"ך, שיורד האות אחד מהחיות וכו' ומלובש במנצפ"ך שהוא דינין וצריך להעלותן, ואות ל הוא וכו', ואות ך הוא סוף מנצפ"ך וכו', וזהו ענין תחיית המתים ומשיח הוא סוד הדעת, והוא סוד עולם הבא, והנה על ידי מעשי האדם הממשיך על עצמו בעולם הזה על ידי בינה שלו, שמבין לעשות כל מעשיו בבינה ודעת וכו' ודפח"ח (תוי"י בסופו דר"ת ע"ג).