בעל שם טוב על התורה, כי תשא יט

ה' ה' אל רחום וחנון וגו'. אל הוא המדה הראשונה מי"ג מדות, ששני הויו"ת הראשונות אינם נכללים בין הי"ג מדות, כנודע שבהירות הוי"ה גדול ואין עולם התחתון יכול לקבלו כי אם על ידי אמצעות, ועל כן המדה ראשונה הוא אל, ופעם אחרת שמעתי ששני הויו"ת הנ"ל הם, א' רומז אל הוי"ה העליונה, והב' הוא הוי"ה שכח הפועל בנפעל דהיינו מה שבעולמות התחתונים ודוק, ועל כן המדה ראשונה הוא אל , כי אל"ף היינו פל"א שעולם העליון מופלא מהתחתון, ואחר כך נמשך ממנו לרצון לעולם התחתון, והמשכות ו אל אות כ' נעשה ל וכו' ע"ש: (לקוטי אמרים די"ז ע"ד ד"ה לעולם ישנה אדם).