בעל שם טוב על התורה, כי תצא י

שמעתי מן אא"ז זללה"ה כי חטא אלופו של עולם מסתתר בו, ודפח"ח, והפירוש, כי הא הוא אינה נגלית ואינה ניכרת במבטא, והוא באחרונה, וכן בתיבת טמא ר"ל, גם כן הא מובלע באחרונה, ולהבין זה, כי האדם העובר עברה ח"ו, אז הוא הסתלקות הדעת מעליו, כמאמרם ז"ל (סוטה ד"ג ע"א) אין אדם עובר עברה וכו', ואז הוא מחשב בוודאי שעזב ה' את הארץ, ואינו משגיח בה, כי אם היה יודע ומאמין בזה, שנגד ה' כל מפעליו, שהוא משגיח עליו בכל עסקיו, בוודאי לא היה עובר עברה כלל, אבל באמת הוא בוודאי שקר גמור, כי בוודאי גם שם יש השגחתו מאתו יתברך שמו, כי אם יצוייר העדר השגחתו משם אף רגע אחד ח"ו מיד היה מת באותו רגע, ולא היה כח בו לעשות שום דבר, אך בוודאי שם גם כן הוא הקדוש ברוך הוא, אך בהעלם ובהסתר מאוד, ועל זה מרמז הסתרת אות א' שהוא אלופו של עולם: (דמ"א פ' אמור ד"ה אלה המצוות).