בעל שם טוב על התורה, בראשית ו

שמעתי מהרב המוכיח ז"ל שאמר בשם הבעל שם טוב נ"ע לפרש ענין הצמצום המוזכר במקובלים , שהענין הוא כשעלה ברצונו ית"ש להיטיב לנבראים, היינו שהתעוררות הרצון היה כשנסתכל הקב"ה במעשה הצדיקים והשתוקק מאוד להיטיב להם, ועל ידי זה עלה בדעתו לברוא העולם, אך לגודל השפעת החסדים היה מתבטל העולם מכל וכל, והוכרח להיות צמצום, היינו שנסתכל הקב"ה במעשה הרשעים המעוררים גבורות בעולם, ועל ידי זה היה אפשר לברוא את העולם: (תשואות חן בפ' חיי ובליקוטים לפ' שלח).