בעל שם טוב על התורה, בלק י

כתבתי במקום אחר מה ששמעתי ממורי ענין פינחס ויקח רומח בידו, דכתוב בזוהר (פ' פינחס דרל"ז ע"א) חמא אות מ וגו', וכשהמלכות בלי יחוד הוא דין אש תכלא, ועל ידי יחוד נעשה רחמים וכו' והרגיש זה, ומיד על ידי מחשבה זו נעשה חיבור רומח וכו', כי במחשבה זו נתחבר ב' מדות אני ה', שהוא ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה ונעשה רחמים וכו, כי ר"ח הוא מספר יצחק וכו', שידעו כאשר עלה על מחשבתן איזה מחשבה זרה, הרגישו שהוא מצד מלכות שאינה ביחוד והוא מ' ומיד על ידי מחשבה זו נתחבר מ עם רח ונעשה רמח וכו', ועל ידי האמנה נעשה רומח וכו' שעשה פינחס וכו': (צפנת פענח די"ח ע"ב ושם ע"ג ע"ש באריכות).