שו"ת במראה הבזק חלק שישי צ

ויקטוריה, אוסטרליה, מנחם-אב תשס"ג

צ. קידושין בטבעת יהלום

שאלה:

בא לפניי זוג, והחתן מעוניין לקדש את הכלה בטבעת עם יהלום. ידוע לי שהמנהג אינו כך; האם יש איסור בדבר, וכיצד ניתן לפתור את הבעיה?

תשובה:

א. נהגו ישראל לקדש בטבעת שאין בה אבן טובה 1 תוספות (קידושין ט ע"א ד"ה והלכתא) וכן נפסק ברא"ש (שם), ובשו"ע (אבה"ע סי' לא סע' ב). , מחשש שמא האישה לא תדע את שוויה ותעריך את הטבעת בסכום גבוה יותר משוויה האמיתי 2 עיין ב"בית שמואל" (שם ס"ק ה), שייתכן שאף-על פי ששואלים את העדים אם זה שוה פרוטה, לא הוי קידושין כי אולי רוצה להתקדש בשווי של הטבעת והיא חושבת שהיא שווה יותר. .

ב. במקום שהאישה יודעת את מחיר הטבעת, כגון שהיא בחרה בעצמה וכדומה, חשש זה אינו קיים 3 עיין ב"פתחי תשובה" (שם ס"ק ד) בשם "קהלת יעקב", שאם מכסה את פני הכלה ואינה יודעת במה מקדשה, אפילו בטבעת שיש בה אבן מקודשת לכל הדעות, וקל וחומר במקרה דידן. .

ג. רצוי לשמור על "מנהג ישראל", ועל כן ניתן להציע (ואכן דבר זה מקובל במקומות רבים) שהקידושין עצמם ייעשו בטבעת רגילה ללא אבן, ולאחר מכן – כגון בחדר הייחוד, ייתן החתן לכלה את הטבעת עם האבן.