שו"ת במראה הבזק חלק שישי כב

קושיצה, סלובקיה, אלול תשס"ב

כב. חשיבותם של שמות עבריים

שאלה:

בקהילתנו, בגלל מצבה הרוחני, ישנם צעירים רבים שאין להם שם עברי כלל ומבוגרים שאינם זוכרים אותו. מגמתי להכריז על מבצע שמות עבריים לכל חברי הקהילה, מה דעתכם בנדון?

תשובה:

יש לקרוא לאדם בשם עברי, וניתנו לדבר טעמים שונים 1 על פי תורת הסוד, שמו של אדם קשור לנשמתו, וממילא לשם ישנה השפעה חיובית או שלילית על האדם – "אוצר הברית" (פרק ו סי' ו) בשם ספר "שמע ישראל" (ב אות יד). יש סוברים, שקריאת שמות גויים אסורה משום "ובחוקותיהם לא תלכו". לפי טעם זה, זהו איסור דאורייתא – שו"ת מהר"ם שי"ק (יו"ד סי' קסט). וחלק עליו בשו"ת מהרשד"ם (יו"ד סי' קצט), ועיין בשו"ת "משנה הלכות" (ד סי' קיד). .

חשיבות מיוחדת לעניין זה יש דווקא בחוץ לארץ, כפי שציינו חז"ל שאחת הזכויות שבזכותה נגאלו ממצרים היא "שלא שינו את שמם" 2 שמות רבה (פרשה א כח). .

לפיכך יש עניין גדול לשנות שמות גויים לשמות ישראל. שינוי זה ראוי שיבוא בצד שינוי רוחני, וכן מצינו בתשובות ראשונים, שעם חזרתם של יהודים בתשובה שינו את שמם 3 ש"ת הרשב"ש בן הרשב"ץ (סי' פט), וכן בשו"ת מהרשד"ם (שם) נשאל על "אלו האנוסים שבאו מפורטוגל והיו להם שמות כשמות הגוים, ואחר שבאו לבקש את ה' ואת תורתו משנים שמם לשמות בני ישראל". לדעתו, לאחר ששינו את שמם אין איסור להשתמש בשמות הגויים שלהם לצרכי מסחר, שכן לדעתו אין בשמות גויים איסור. .

סמך לשינוי השם כחלק מתהליך רוחני מצאנו בדברי הרמב"ן 4 הרמב"ן עה"ת, (במדבר י, כט). המסביר את שינוי שמו של יתרו: "כי חובב שם חדש שקראו ליתרו כאשר שב לתורת ישראל, כי זה דרך כל המתגייר – כי לעבדיו 'יקרא שם אחר'" (על פי ישעיהו סה, טו). .

בתשובת הרשב"ש 5 כך הבין בדבריו בעל "נהר מצרים", (הלכות גרים סי' כב), והשתמש בתפילה זו גם ביחס לגרים. הביא נוסח לקריאת שמו של אדם: "אלוקינו ואלוקי אבותינו הצלח נא לעבד הנקרא שמו כך ומשוך אליו חסדך, וכשם שהטית לבו לשוב בתשובה שלמה לפניך, כן תיטע בלבו אהבתך ויראתך ותפתח לבו בתורתך ותדריכהו בנתיב מצוותיך למען ימצא חן בעינך, וכן יהי רצון ונאמר אמן".