שו"ת במראה הבזק חלק חמישי טו

ניו יורק, ארה"ב, מרחשוון תשס"ב

טו. מכירת בית שמרתפו שימש באופן זמני כבית-כנסת

שאלה:

בקהילתנו השתמש אחד מבעלי הבתים במרתף ביתו (הבייסמנט) כבית כנסת זמני. מצב זה נמשך שנים מרובות (כמו הרבה דברים זמניים). בימים אלו הוא מעוניין למכור את הבית. האם חלות עליו מגבלות הלכתיות בנוגע למכירה ולשימוש שיעשה במקום לאחר מכן?

תשובה:

1. מותר למכור בית שאחד מחדריו שימש לתפילה באופן זמני.

ההיתר מבוסס על שני עקרונות:

א. בית-כנסת פרטי דומה לבית-הכנסת של כפרים, שאם מכרוהו שבעת טובי העיר, במעמד אנשי העיר, יכול לעשות בו הלוקח כל שימוש, וגם יכולים לעשות כל שימוש בכסף המכירה 1 שו"ע אורח חיים (סי' קנג סעי' ז, ט). .

ב. כיון שמתחילה היה השימוש בבית-הכנסת זמני, פקעה קדושתו כשהופסק השימוש בו 2 ע"פ "שערי תשובה" (שם ס"ק יז). . עם זאת יש לכתחילה למכור את הבית ליהודי 3 עיין שו"ת "מנחת יצחק" (סי' קכ). , ואין למוכרו לנכרי אא"כ אין שום אפשרות למוכרו ליהודי.

2. אמנם לפי פסק אחרונים 4 שו"ע אורח חיים (סי' קנג "באור הלכה"), ועיין עוד "במראה הבזק" (ח"ב עמ' 30-24, תשובות יח – כ). גם בית-הכנסת של כרכים שנמכר על-פי טובי העיר במעמד אנשי העיר, אסור לשימוש של בזיון, ולפי זה כך הדין גם בבית-כנסת שבבעלות פרטית. עם זאת, מחמת הטעם השני (שנועד מלכתחילה לשמש לזמן מסוים בלבד) יתכן שיש מקום להקל בנסיבות מיוחדות.