שו"ת במראה הבזק חלק רביעי מט

פריז, צרפת, תשרי, ה'תשנ"ז

מט. נשיאת קטן היודע ללכת במקום שאין עירוב.

שאלה

האם מותר לשאת על הידיים קטן היודע ללכת, חי נושא את עצמו, במקרה ויצאה משפחה לטיול בשבת בתוך העיר ולאחר זמן נתעייף הקטן ומסרב להמשיך ללכת רגלי.

תשובה

אסור לכתחילה לשאת קטן, אף שיודע ללכת, אפילו בכרמלית 1 שבת (קכח ע"ב) ושו"ע או"ח (סי' שח סע' מא). "משנה ברורה" (שם, ס"ק קנד) "... ויש מהמון שנכשלים בזה שנושאים קטנים על כתפיהם, וטעותם הוא מפני שהקטן יכול לילך בעצמו, ושגגה היא דאסור דרבנן יש בכל אופן [דלא אמרו "חי נושא את עצמו" אלא לפוטרו מחטאת] ואפילו בכרמלית". .

על ידי גוי מותר לנושאו בכרמלית 2 "משנה ברורה" הנ"ל. , ובקטן היודע ללכת אפשר להקל (לנושאו על ידי גוי) גם ברה"ר לצורך מצוה 3 ב"חכמת שלמה" (או"ח ס' שח) התיר לשאת בשבת קטן שאינו יכול לילך ברגליו במקום שאין עירוב, לומר קדיש שהוצאה כעין זו לומר קדיש הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה דלרוב הפוסקים הוי דרבנן, ובכרמלית חשיב שבות דשבות במקום מצוה, דמותר. ואף שב"אגרות משה" (או"ח ח"ד ס' צא) פקפק בהיתר זה, מכל מקום על ידי גוי ובקטן היודע ללכת הוי ודאי שבות דשבות, ובמקום מצוה יש להתיר. וראה עוד בשו"ת "במראה הבזק" (ח"ג תשובה לו) .

אם באמצע הדרך נתעייף הקטן ומצטער להמשיך ללכת מותר לנושאו גם על ידי ישראל, בכרמלית 4 כך פסקו ב"אגרות משה" שם, וב"ציץ אליעזר" (ח"ג ס' לב). .