שו"ת במראה הבזק חלק רביעי קמ

ירושלים, ישראל, אייר, ה'תשנ"ח

קמ. יציאה זמנית מארץ ישראל ל צרכי הרשות.

שאלה

האם מותר לצאת באופן זמני מארץ ישראל לצורכי הרשות וכן לצורך טיול?

תשובה

כבר האריכו גדולי ישראל שבכל הדורות לשבח ולרומם מעלת הישיבה ב"ארץ חמדה". כל נסיון לפגוע בקשר ההכרחי בין העם ובין הארץ גרר אחריו ביקורת חריפה גם בכתוב 1 ראה לדוגמה כינוי הכתוב את חטא המרגלים "תרבות אנשים חטאה" (במדבר לב, יד). וגם בדברי חז"ל 2 עיין לדוגמה במאמר חז"ל "וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו א-לוה" (כתובות קי ע"ב). . אפילו נסיון לפגוע במרכזיותה של הארץ לא עבר ללא תגובה 3 עיין ברכות (סג ע"א) "אמר רב ספרא, רבי אבהו... ובביטויים החריפים שהתנאים משתמשים בהם. .

בשאלה אם מותר לצאת מן הארץ כבר פסק הלכה למעשה מרן הגר"ש ישראלי בספרו "ארץ חמדה" 4 ספר א' (שער א סי' י) עיין שם במקורות המובאים, לרבות ההסבר בדעת הראי"ה קוק. ועוד עיין ב"משנה ברורה" (סי' תקלא ס"ק יד) שמשמע מדבריו, שכל שיש צורך ביציאתו, מותר. כי יציאה לחו"ל שלא ע"מ לחזור, אסורה.

אבל אם כוונתו לחזור, היציאה מותרת "לכל צורך ואפילו לצורך הרשות" 5 עיין שם ובפוסקים שלעניין יציאת כהן לחו"ל משתנה הדין בפרטים מסוימים. .

על כן בודאי שלצורך סחורה, טיול לימודי ואפילו חופשה משפחתית 6 בכל מקום שיציאת ההורים מותרת, וחשוב להם שבני משפחתם יצאו עמהם, ואפילו כשהנימוק הוא גיבוש המשפחה בזמן החופשה, יש מקום לומר, כי אי-יציאה עם ההורים יהיה בה משום חשש לאי-קיום מצוות "כיבוד אב ואם" במלואה (כאשר ההורים מזמינים אותם), וייתכן שזה גם בגדר המוזכר בהלכה "וישמשנו בשאר דברים שעושה..." (שו"ע יורה דעה סי' רמ סע' ד). אי-יציאה עם ההורים שמשמעה התרסה כנגדם, מעין "אני מקפיד, ואתם אינכם מקפידים", יש בה גם משום חשש איסור במצוות "מורא אב ואם", עיין שם בלשון המחבר (סע' ב). כשאין אפשרות לעשות חופשה מעין זו בארץ ישראל מותר.

שוטטות, שלא לצורך, בחו"ל אסורה 7 דברי הגר"ש ישראלי שם - "אולם שלא לצורך כלל - אסור".