שו"ת במראה הבזק חלק רביעי קכא

ניירובי, קניה, מר חשוון, ה'תשנ"ט

קכא. עלייה לקבר בחו"ל ביום-טוב שני

שאלה

אחד מחברי הקהילה נפטר ל"ע בפסח הקודם בט"ז בניסן, יום טוב שני של גלויות של יום ראשון של פסח.

בניירובי לצערנו הקהילה איננה מציינת את יו"ט שני כנראה מכיון שרוב חברי הקהילה הם ישראלים ועוד שקשה מאוד להשיג כאן מנין ולארגן תפילה יומיים ברציפות. אשתו היא מקומית ורוצה לארגן עליה לקבר וגילוי מצבה בט"ז בניסן השנה, כיצד עלינו לנהוג?

תשובה

יש להדגיש שאין כל בסיס להקל במעמדו של יום-טוב שני בחו"ל, שהוא כיום-טוב ראשון לבני המקום, וכן גם לבני ארץ-ישראל שקבעו דירתם בחו"ל 1 כך לשון ה"שולחן ערוך" (אורח חיים סי' תצו סעיף א), "בגליות שעושין שני ימים טובים מספק, כל מה שאסור בראשון, אסור בשני, והיו מנדין למי שמזלזל בו; ואם הוא צורבא דרבנן, לא היו מחמירין לנדותו אלא היו מלקין אותו". ובסעיף ג' שם כתב, "בני ארץ ישראל שבאו לחוצה לארץ, אסורים לעשות מלאכה ביום טוב שני ביישוב, אפילו דעתו לחזור; וכל זמן שלא הגיע ליישוב, אפילו אין דעתו לחזור, מותר, לפי שעדיין לא הוקבע להיות כמותן. אבל אם הגיעו ליישוב, ואין דעתו לחזור, נעשה כמותן ואסור בין במדבר בין ביישוב. וכל חוץ לתחום אין נותנין עליו חומרי מקום שהלך לשם". .

לעצם השאלה, אין עולים לבית-הקברות בחולו-של-מועד, כך שבכל מקרה אין לקיים את האזכרה בט"ז בניסן 2 "גשר החיים" (פרק כט סע' ה). . במקום שחל יום המיתה בחול-המועד, המנהג הוא לדחות את האזכרה לאחרי החג. כאמור, ודאי שאין לקיים את האזכרה ביום-טוב שני של גלויות, אלא ביום שלאחריו, במקרה הנדון - ביום כ"ג בניסן.

בכל חודש ניסן אין מזכירים נשמות המתים 3 שו"ע (אורח חיים סי' רפד) ו"משנה ברורה" (שם ס"ק יט). , ולכן, כאשר מקיימים אזכרה בחודש זה, אומרים פרקי תהלים וקדיש, אך אין אומרים "א-ל מלא רחמים" 4 "גשר החיים" (שם). .