שו"ת במראה הבזק חלק שלישי פ

טריאסטי, איטליה, אדר תשנ"ג

פ. אדם שנימול ע"י גוי וטבל, הטפת דם ברית טבילתו שנית

שאלה:

אב יהודי שמסר בנו מאמא גויה, לרופא גוי, למולו. וזאת, כדי לתת לבנו "הזדהות יהודית". ויגדל הילד ויגמל, ובהגיעו לגיל עשרים בערך ועמד על דעתו, בקש להתגייר כדת משה וישראל. וילך לאחד מבתי הדינים באיטליה, ויאמרו לו שמכיוון שערלתו הוסרה אינו טעון הטפת דם ברית ומספיק שיטבול לשם גירות בפני הב"ד. ויקם, וילך, ויעש, ככל אשר ציוה עליו הב"ד.

והנה הרמ"א מביא מחלוקת בסי' רסח סעי' א' בטבל קודם שמל. האם יש לסמוך על הטבילה ולדרוש ממנו הטפת דם ברית? האם ד"ז שנוי במחלוקת בין אשכנזים לספרדים? כיצד לנהוג הלכה למעשה?

תשובה:

בן לאב יהודי ואם גויה שנימול ע"י רופא גוי, צריך להטיף ממנו דם-ברית ללא ברכה 1 הכרעת השו"ע יו"ד סי' רסח סעיף א. , ואחר כך צריך טבילה.

אם טבל קודם שהטיפו ממנו דם-ברית, צריך טבילה שנית לאחר שיטיפו ממנו דם-הברית, הן לאשכנזים 2 ע"פ הש"ך (שם ס"ק ב). הן לספרדים 3 ע"פ "ברכי יוסף" (שם ס"ק ה). .