שו"ת במראה הבזק חלק ראשון כו

קאלי, קולומביה

אדר, תש"ן

כו. קריאת מגילה ברמקול

שאלה:

לקריאת המגילה בבית הכנסת בפורים. האם מותר, והאם ראוי, להשתמש במערכת הגברה לחזן? (בחתונות ובתפילות בר-מצווה, כבר נהגו הרבנים הקודמים כאן, "להניח ידם"). בלי המקרופון יהיה קשה מאוד להשמיע לכולם מקרא מגילה, היות והאולם גדול.

תשובה:

בדבר קריאת המגילה ברם-קול, סוברים רוב אחרוני זמננו 1 שו"ת יחווה דעת, ח"ג, סי' נ"ד. ציץ אליעזר, ח"ד סי' כ"ו. מנחת שלמה, להגרש"ז אויערבך, סי' ט'. אג"מ או"ח, ח"ב, סי' ק"ח. וכן באג"מ או"ח, ח"ד, סי' קכ"ו. ואף שבאג"מ, והחזו"א, שהעיד משמו במנחת שלמה שם, הביאו סברות להקל, אולם, קשה להתיר שהרי זה כשומע מרשמקול. ואף באג"מ לא רצה לסמוך על זה, למעשה, אפי' בשעת הדחק, ובמנחת שלמה וביחווה דעת הסיקו דאין יוצאים י"ח. , שראוי לחוש, שאין יוצאים בזה ידי חובה 2 ועי' בציץ אליעזר שם, שכתב טעמים נוספים להחמיר. . דהוי כמי ששומע מפי שאינו בר חיובא 3 כמשתמע מלשונו של הציץ אליעזר לעיל. . ולענין הוצאה ידי חובה, אין חילוק בין חובת קריאת מגילה לחובת תפילה. יש מקום לסברא ש"היושבים סמוך אל השליח ציבור, הקורא את המגילה דרך הרמקול, שאף בלעדי הרמקול, היו שומעים היטב את קריאת המגילה מפי הש"צ — יוצאים ידי חובתם" 4 יחווה דעת שם. .

הערה

לא נגענו בתשובה זו בשימוש ברם-קול בשבת, שבזה יש בעייתיות נוספת. (אפילו לשימוש להשמעת נאום וכד' ולא רק להוצאת ציבור ידי חובתם בתפילה) ועיין בזה ביביע אומר חלק א' (או"ח), סי' י"ט. ובציץ אליעזר, ח"ד, סי' כ"ו, שהזכרנו לעיל. ולעומתם, במאמרו של הגר"ש ישראלי לקמן תשובה כז.