אבות דרבי נתן יז

רבי יוסי אומר יהי ממון חברך חביב עליך כשלך. והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך. [וכל מעשיך יהיו לשם שמים]:

כיצד מלמד כשם שאדם רואה את ממונו כך יהא רואה את ממון חבירו וכשם שאדם רוצה שלא יצא שם רע על ממון שלו כך יהיה רוצה שלא יצא שם רע על ממון חבירו: דבר אחר יהי ממון חברך חביב עליך כשלך כיצד בזמן שתלמיד חכם נכנס אצלך לומר שנה לי אם יש בידך לשנות שנה לו ואם לאו פטרהו מיד ואל תקח ממנו את ממונו שנאמר אל תאמר לרעך לך ושוב ומחר אתן ויש אתך (משלי ג' כ"ח):

התקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך כיצד בשעה שראה משה רבינו [את בניו] שאין בהן תורה שיעמדו בנשיאות אחריו נתעטף ועמד בתפלה. אמר לפניו רבונו של עולם הודיעני את מי יכנס את מי יצא בראש כל העם הזה שנאמר וידבר משה אל ה' לאמר יפקד ה' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם (במדבר כ"ז ט"ו ט"ז וי"ז). אמר לו הקב"ה למשה משה קח לך את יהושע (שם שם יח). [א"ל הקב"ה למשה] לך ועמוד לו תורגמן וידרוש לפניך בראש גדולי ישראל. באותה שעה אמר לו משה ליהושע יהושע עם זה שאני מוסר לך. איני מוסר לך תיישים אלא גדיים. וכבשים איני מוסר לך אלא טלאים. שעדיין לא נתעסקו במצות ועדיין לא הגיעו לתיישים וכבשים שנאמר אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים (שיר השירים א' ח'):

פעם אחת היה רבי יוחנן בן זכאי מהלך בשוק ראה ריבה א' שמלקטת שעורים מתחת רגלי בהמתן של ערביים. אמר לה בתי מי את. שתקה. שוב אמר לה בתי מי את. שתקה. אמרה לו המתן לי. נתעטפה בשערה וישבה לפניו אמרה לו רבי בתו של נקדימון בן גוריון אני. אמר לה בתי וממון של [בית] אביך היכן הוא. אמרה לו רבי לאו כדין מתלא מתלין בירושלים מלח ממון חסר. ואמרי לה חסד. אמר לה של בית חמיך היכן הוא. אמרה לו רבי בא זה ואבד זה. באותה שעה אמר להן רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו כל ימי הייתי קורא מקרא הזה אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ולא למדתי מה שכתוב בו עד שבאתי היום ולמדתי מה שכתב שנתחייבו ישראל לאומה שפלה שבאומות ולא לאומה שפלה בלבד אלא לגללי בהמתן. שוב אמרה לו רבי זכור אתה כשחתמת על כתובתי. אמר לה הן. אמר לתלמידין העבודה אני חתמתי על כתובתה של ריבה זו והיו קורין בה אלף אלפים דנרי זהב בדינרי צורי. מימיהם של בית אביה של ריבה זו לא היו נכנסים מבתיהם לבית המקדש עד שפורסין לו כלי מילת:

מעשה בריבה אחת שנשבית היא ועשר שפחותיה ונטלה יווני אחד והיתה מתגדלת ובאת בתוך ביתו. יום אחד נתן לה כדה ואמר לה צאי והבא לי מים. עמדה אחת משפחותיה ונטלתו ממנה. אמר לה מה זו. אמרה לו חיי ראשך אדני אני הייתי מחמש מאות שפחות של אמה של ריבה זו. כיון ששמע את דבריה שגרה בת חורין היא ועשר שפחותיה:

שוב מעשה בריבה אחת שנשבית ונטלה יווני אחד והיתה מתגדלת ובאת בתוך ביתו. בא לו בעל החלום ואמר לו הוצא ריבה זו מתוך ביתך. אמרה לו אשתו אל תוציאנה. שוב בא לו בעל החלום אמר לו אם אין אתה מוציאה הריני הורגך. עמד והוציאה והיה מהלך אחריה. אמר אלך ואראה מה יהא בסופה של ריבה זו. כשהיא הולכת בדרך צמאתה וירדה לשתות מים על המעיין. כיון שהניחה ידה על הכותל יצא עליה נחש ונשכה ומתה והיתה צפה על פני המים. ירד ונטלה והעלה וקברה ובא ואמר לאשתו עם זה שאת רואה לא כעס עליהם אלא אביהם שבשמים:

וכל מעשיך יהיו לשם שמים לשם תורה שנאמר בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך (משלי ג' ו'):

רבי שמעון אומר הוי זהיר בקריאת שמע ובתפלה וכשאתה מתפלל אל תעשה תפלתך שיחה אלא תחנונים לפני הקדוש ברוך הוא שנאמר כי אל רחום וחנון הוא ארך אפים ורב חסד וניחם על הרעה. [ואל תהי רשע בפני עצמך]: רבי אליעזר אומר הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשוב לאפיקורס ודבר אחד בתורה אל תשתכח ממך דע לפני מי אתה עמל ומי הוא בעל בריתך: