אבות דרבי נתן י

יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח קבלו מהם יהודה בן טבאי אומר אל תעש עצמך כעורכי הדיינין וכשיהיו בעלי דינין עומדין לפניך יהיו בעיניך כרשעים וכשנפטרים מלפניך יהיו בעיניך כזכאין כשקבלו עליהם את הדין:

אל תעש עצמך כעורכי הדיינין כיצד מלמד שאם באת לבית המדרש ושמעת דבר או הלכה אל תבהל ברוחך להשיב אלא הוי יושב ושואל באיזה טעם אמרו מאיזה ענין היה הדין או הלכה ששאלוני: ובזמן ששני בעלי דינין באין לפניך לדין אחד עני ואחד עשיר אל תאמר האיך אזכה את העני ואחייב את העשיר. והאיך אזכה את העשיר ואחייב את העני ואם אחייב את העני נמצא העני אויבי ואם אזכה את העני נמצא העשיר אויבי. ואל תאמר היאך אטול ממונו של זה ואתן לזה. והתורה אמרה לא תכירו פנים במשפט (דברים א' י"ז): היה רבי מאיר אומר מה ת"ל כקטן כגדול תשמעון (שם שם) שלא יהא אחד עומד ואחד יושב אחד מדבר כל צרכו ואחד [אתה] אומר לו קצר דבריך. אמר ר' יהודה שמעתי שאם רצו להושיב שניהם כאחד מושיבין אי זה אסור שלא יהא אחד עומד ואחד יושב: יהא עליך דין קטן כדין גדול דין של פרוטה כדין של מאה מנה:

הוא היה אומר כל מי שיאמר לי קודם שאכנס לגדולה זו הכנס רוצה אני שארד עמו עד לחייו. עכשיו שנכנסתי כל מי שיאמר לירד הימנה רוצה אני שאפיל עליו קומקומוס של חמין. שהגדולה קשה היא להעלותה וכשם שקשה היא להעלותה כך קשה להורידה. שכן מצינו בשאול בשעה שאמר לו עמוד במלכות היה מתחבא שנאמר ויאמר ה' הנה הוא נחבא אל הכלים (שמואל א' י' כ"ב) ובשעה שאמרו לו רד הימנה היה מחזיר אחרי דוד להרגו:

הוא היה אומר כל מי שיאמר לי קודם שאכנס לגדולה זו הכנס רוצה אני שארד עמו עד לחייו. עכשיו שנכנסתי כל מי שיאמר לירד הימנה רוצה אני שאפיל עליו קומקומוס של חמין. שהגדולה קשה היא להעלותה וכשם שקשה היא להעלותה כך קשה להורידה. שכן מצינו בשאול בשעה שאמר לו עמוד במלכות היה מתחבא שנאמר ויאמר ה' הנה הוא נחבא אל הכלים (שמואל א' י' כ"ב) ובשעה שאמרו לו רד הימנה היה מחזיר אחרי דוד להרגו: