אבני נזר אבן העזר רכז

עדות ב"ד בעינן, [כ"ש דבר שבערוה דילפינן דצריך שיעידו בב"ד מומחין כמו בממון, ואפי' לדעת הריטב"א בשם ר' פינחס שלהי יבמות, דלענין דרישה וחקירה לא ילפינן מממון וה"ה לענין מומחין, מ"מ הא קבלת עדות בעי ב"ד] וא"כ כל קידושין יהי' בטלין, מה"ת, והרודף אחר א"א בזמה"ז לא יהי' ניתן להצילה בנפשו, ומפורש בטוש"ע להיפוך, אלא ודאי כיון דאפשר לקבל עדותו כשיבואו אלי' ותחזיר הסמיכה ליושנה וגם המניעה מצד אחר, ה"נ כיון שאם יתרפא האלם כהני אילמי בריש חגיגה, ועוד דאין חסרון בעצם העדים שכשרים הם ופומיהו כאיב להו י"ל דחשוב מקדש בעדים:. ט) ועוד דלפי מה שהעלה הש"ך סי' מ"ו דלמה דקיי"ל דאפי' אחר שאינו אלם אינו יכול לשלוח כת"י לבד ע"כ דבשטר לא שייך מפי כתבם, וגם אלם יכול לחתום, א"כ שפיר יוכל להתברר הקידושין אם יחתמו שטר מדעת המתקדש והמתקדשת ויתנו ליד המקדש, ובתשו' הרשב"א סי' אלף כ"ט עידי קידושין שחתמו שטר שלא מדעת הצדדים הוי מפי כתבם, מבואר דמדעת הצדדים הוי שטר מעליא, ובפ"ק ד' אחים בהא דלנחי גבי עדים הוי מפי כתבם כתבו הראשונים משום דאינו עשוי ליתן לבע"ד אבל אם יעשהו ליתנו למקדש יהי' שטר טוב ואין לומר כלל כיון דחב לאחריני לא מהני צוואתם לכתוב השטר וכאילו נכתב שלא מדעת המתחייב, דאין סברא כלל לומר כן וגדולה מזה בנמק"י ב"ב גבי מודעא, דאפי' שלא מדעת הקונה לא חשיב מפי כתבם אף שהוא שלא מדעת המתחייב משום שהמוכר יכול למסור מודעא שלא מדעת הקונה וכ"ש בזה שגם עכשיו יכולין הבעל והאשה לעשות קידושין, מיהו בזה יש לחלק דשאני התם דבשעה שכתבו המודעה עדיין לא מכר, ואינו חב אז לשום אדם] ומוכח בתשו' הרשב"א וראשונים הנ"ל להיפוך: י) ואין להקשות דא"כ אלם ונתפתח למה יפסול משום דאינו ראוי לעדות בשעת ראיי' ע"י השטר, אינו קושיא, דכיון דאינו יכול להעיד בע"כ של המתחייב לא קרינא בי' והוא עד, אבל אין לומר דמטעם זה לא חשוב עד קידושין, דהא בגמ' מקשה אי מה להלן הודאת בע"ד כמאה עדים דמי, ה"נ הודאת בע"ד כמאה עדים, ומשני משום דחב לאחריני כו' ופירש בקצוה"ח דבממון דמהני בלא עדים משום דהודאת בע"ד כמאה עדים הוי עידיו עמו, ומקשה דבקידושין ג"כ נאמר הודאת כו' ויחשב ג"כ עידיו עמו, ומשני משום דחב לאחרים, אבל אם לא הי' חב לאחריני הי' חשוב עדים משום הבע"ד אף שבידו לכפור, וכ"ש דחשוב עדים משום שהבע"ד יוכלו לצוות לעדים האילמים לכתוב שטר וע"כ אין לפלפל בדין נמצא אחד קא"פ כי לפענ"ד אף שניהם אלמים אין להתיר: הק' אברהם נסדר בדפוס של ר' העניך פאלמאן בפיעטרקוב. סימן קל ב"ה יום צ' הדברים תרנ"ב לפ"ק פה סאכסשאב. שלום לכבוד הרב החריף מו"ה ראובן ישעי' נ"י אבד"ק ווייסליטץ. דבר הכהן שקידש אשה אחת מארחי פרחי והיתה אצלו שני ימים וראה בה שאינה מתנהגת בדת יהודית וגם שמע שהיא מופקרת, וגם העיד עלי' ע"א שהיא גרושה, ועוד אמר שאח"כ נשאת לו והוא בעלה, וזאת ידוע מכמה אנשים שהולכת תמיד עם זה העד, אך אינו ידוע אם קידשה, וכאשר חקר את הכהן על איכות הקידושין. אמר שהטבעת הי' של בתו ובתו משרתת בבענדין ומעלתו רצה לומר עפ"י מה שראה בבאר היטב בשם מהר"י אדרבי דאין המקדש נאמן בזה, דאין אדם משים עצמו רשע ובע"ה י"ל דסבר של בתו שלו תשובה א) ספר באה"ט אין אתי אך בתשו' ההיא עצמה כתב וכ"ש שאינו נאמן להתיר א"א. האומנם כי לפי דברי תשו' מיימוני בשליח שאמר לי ואח"כ אמר שכוונתו הי' להמשלח, נאמן שלא תהי' מקודשת לו דע"א נאמן באיסורין, וכן בהגהת אלפסי גיטין בהן הן עידי יחוד ה"ה עידי ביאה, אם שניהם מודים שלא בעלה נאמנים, הנה דנאמנים לומר שלא קידשה, מ"מ אינו נראה שיהי' נאמן, הא', דחזקה מה שביד אדם שלו, ולא דמי להא דתשו' מיימוני דרגלים לדבר שטעה, וכן בהא דהגהת אלפסי דבאינו ידוע שנבעלה כתב הרמב"ם וש"ע דהיא ספק מקודשת, ועוד דלהוציא הכסף מן המתקדשת הא אינו נאמן, וכיון שהכסף שלה אף הוא קונה את האשה כמו קידשה בגזל אחר יאוש: ב) ואף שלפי דבריו לא קנתה הכסף, כיון שהאיסור נצמח מכח ממון שוב גם לענין איסור אינו נאמן כמ"ש הרמב"ן גבי מעות שהטמין אביכם של מע"ש של הקדש הן אינו נאמן משום דהוי איסורא דאית בי' ממונא, והיינו שהאיסור נצמח מכח שהוא ממון גבוה, וה"נ בזה, וע"כ אף לענין היתר לישא אחרת אינו נאמן כיון שעפ"י ד"ת היא אשתו כסברת רמב"ן הנ"ל ודו"ק: ג) אך בארוסה אם נוהג חדר"ג בתשובה לק"ק פלונצק [והוא בסי' ] העליתי דלגרש בע"כ אינו יכול, אך לישא אחרת אם אין רצונו לכנוס הארוסה מותר לישא אחרת, אך אם הוא רוצה, רק היא אינה מתרצית לו אסור באחרת, ואף דלמעשה קשה לסמוך מ"מ בכעין נ"ד שהוא שעת דחק גדול הרוצה לסמוך ע"ז דבארוסה מותר לישא אחרת אין מזחיחין אותו: ד) ויש לומר עוד בארוסה חיישינן שמא יכנוס הארוסה אחר האחרת דאין איסור לכונסה כיון שאירסה בהיתר, ולא גרע מאירס אלמנה