אבני מילואים רי

ומ"ש כת"ר דלא הוי חזקה מטעם דהוי כמו משך והמשיך ע"י עכו"ם וכן עודר בנכסי הגר ע"י עכו"ם לא קנה. הנה לענ"ד נראה דאע"ג דהגבהה ומשיכה ורוב שאר הקנינים לא מהני ע"י עכו"ם אבל תיקון הקרקע מהני ע"י עכו"ם ובלבד שיתכוין ישראל לזכות ע"י תיקון וחזקת העכו"ם. דדוקא משיכה והגבהה דהוי משום זכי' וקנין וצריך שליחות ועכו"ם לאו בר שליחות הוא משא"כ חזקת קרקע דלא בעי' אלא שיתקן הקרקע ואפי' ע"י בהמתו או ע"י עכו"ם מהני. וראי' לזה נראה מהא דכתב הרא"ש פ' חזקת בהא דבונה פלטרין וז"ל הבונה פלטרין בנכסי הגר ומשל הגר ובא א' והעמיד דלתות האחרון קונה והני מילי שלא בנה בעצמו אלא ע"י פועלים. והביאו הטור סימן רע"ה וכתב והפועלים לא כיונו לקנות ע"ש וכן הוא בש"ע סימן רע"כ ע"ז. וע"ש בסמ"ע שכתב שאין דעת הפועלים לקנות לו כלום ונמצא שנשאר הפקר עד שיעמיד השני דלתות. וכיון דלא כינו הפועלים לקנות לו כלום א"כ קשה אמאי נקט ובא אחר והעמיד דלתות משמע דאם הוא בעצמו העמיד דלתות קנה הראשון ואמאי הא ע"י פועלים העמיד הכל והפועלים לא כוונו לקנות לו כלום וליכא שליחות כלל והיאך זוכה הראשון אפילו בהעמדת דלתות. אע"כ דלענין חזקת קרקע שהוא תיקן בקרקע לא בעי' דין שליחות אלא כיון שנעשה על ידו תיקון בקרקע והוא כיון בעצמו לקנות ע"י כן זוכה בתיקון זה ולא בעי' שליחות דוקא. וכעין זה כתבו תוס' במס' מעילה דף כ"א ד"ה נתנו ע"ג הקוף וז"ל דכיון דשליח דמעילה בהוצאה ושינוי רשות הוא דהוי והכא הוי שינוי רשות ע"י שליח בר דעת לכך מסתבר לי' לדמויי להנך דמייתי דאין קפידא בבר דעת ומ"מ אצטריך למילף שליחות מתרומה דלא תימא אשלד"ע ע"ש ומבואר דכיון דאינו אלא הוצאה וש"ר לא בעי שליח בר דעת ואפילו ע"י עכו"ם מהני. ה"ה בחזקת תיקון קרקע דרפק בי' פורתא או הסרת גבשושית כיון שנעשה התיקון על פיו והוא מתכוין לקנות עי"ז סגי בהכי וכן נראה עוד מהא דכתב בש"ע סי' הנ"ל הפותח מים לארץ אם לתקן הארץ קנה. והוא מהש"ס