אבני מילואים רט

גבשושית שאין אנו צריכין כאן למלאכה גמורה אלא לתיקון המועיל וכיון שיש ראיה משבת דהסרת גבשושית הוי תיקון המועיל לבית ה"ל חזקה וכמו כן בשדה העומד לחרישה ומסקל עצים ואבנים אפי' אינן מחוברין בקרקע ה"ל חזקה כיון שעושה תיקון המועיל לשדה שיהיה ראוי לחרישה וכן בשביעית אסור לסקל עצים ואבנים מתוך השדה ודוקא בנוטל הגס הגס התירו דמנכר דלעצים הוא צריך הא כל שמסקל לצורך השדה ה"ל מתקן השדה. ג) ולכן לדעתי הקלושה נקוי עפר וחומר של כותלי בתי חומר ה"ל חזקה כמו הסרת גבשושית ואע"ג דהוא בעצמו סתרו ועל ידו בא ההיזק והתיקון ה"ל חזקה כה"ג כיון דנתן לו רשות לסתרו והוי כי הך דפותח ונועל וכדלעיל. ומ"ש כת"ר דהא דהסרת גבשושית היינו בבית בנוי עם דלתות אבל היכא דליכא בנין גמור לא מהני הסרת גבשושית כיון דלדעת הרא"ש חפירת יסודות לא מהני דבעי' שיגמור תיקון קרקע למה שהוא רוצה כו' כ"ש דלא הוי חזקה בנטילת העפר. ומתוך זה העלה כת"ר דהאי דינא של רמ"א סי' קצ"ב בהסרת גבשושית מיירי בבית בנוי עם דלתות. הנה במרדכי פ' חזקת היה המעשה בא' שקנה בית מנכרי הצריך חזקה וכתב דהסרת גבשושית הוי בונה וכן בד"מ סי' קצ"ב העתיק ג"כ דברי המרדכי בלשונו. אמנם מה נעשה לדברי מוהרמ"א בפסקי הגהותיו בש"ע סי' קצ"ב שכתב ז"ל היה גבשושית בשדה ונטלה או גומא וסתמה הוי חזקה ונראה לי דוקא אם מהני לקרקע אבל אם חפר מעט לא קנה אלא בשדה העומד לחרישה עכ"ל. מבואר בהדיא דגם בשדה העומד לבנין מהני הסרת גבשושית מדכתב דחפירה לא מהני אלא בשדה העומד לחרישה מכלל דרישא עומד לבנין ובהדיא קאמר הרב היה גבשושית בשדה. והא דחפירת יסודות לא מהני להרא"ש מבואר בחידושי הרמב"ן דס"ל ג"כ דלא מהני חפירת היסודות וז"ל שם ואפי' דעתו לקנות בחפירת האושין לא קנה שאין חפירת הקרקע קונה אלא בשדה העומד לחרישה והוא שבחה אבל בבנין אין השבח בחפיר' אלא בבנין ולא דמי להא דתנן עשה מקום לזבלו עמוק שלש דאתמר עלה דבנכסי הגר קנה דהתם חפירה גופה בנין הוא שהחפירה עומדת לעולם כן והזבל משתמר בתוכו ומתאסף שם אבל חפירת אושין אין בה הנאה בעצמה אלא עשוי למלאות הוא וליהנות בבנין עכ"ל. וא"כ היינו דוקא חפירת יסודות לא הוי חזקה דאין בה הנאה בעצמה אלא עשוי למלאות וליהנות בבנין ואינו אלא עוסק בבנין ומשום הכי צריך לגמור הבנין עם דלתות אבל הסרת גבשושית הוי שבח הקרקע וזה השבח יעמוד כך עם הקרקע ודומה לעושה מקום לזבלו שכיון שכך יעמוד ואינו עשוי למלאות הוי חזקה ועולה יפה פסק רמ"א סי' קצ"ב דבשדה העומד לבנין הוי הסרת גבשושית חזקה מעליא אפילו לדעת תוס' והרא"ש דס"ל דחפירת יסודות לא הוי חזקה וכנ"ל. וכ"ש לדעת הר"י ן' מג"ש דמבואר בדברי הרה"מ דס"ל דכמו בתיקון שדה לחרישה אע"ג דעדיין לא חרש ולא זרע ה"ל תיקון השדה. ה"ה תיקן השדה לבנין ע"י חפירת האושין ה"ל חזקה. וע"כ צ"ל בהא דבונה פלטרין בנכסי הגר דלא קנה אע"ג דע"י הפלטרין ראוי להעמדת דלתות זה לא הוי תיקון להבית כיון דאינו עושה בגוף הקרקע לבנין וכעין שחילק שכנגדו חלוק עליו. ואף שכ"ת השיג על שכנגדו בזה. הנה דבריו מוכרחין לשיטת הר"י ן' מג"ש. אלא דאנן נגררין בתר פסקי תוס' והרמב"ן והרא"ש דחפירת אושין לא הוי חזקה. וכבר ביארנו דאפילו לדעתם מהני הסרת גבשושית בקרקע העומד לבנין וא"צ בנין גמור עם דלתות. זה הנראה לענ"ד. ד)