אבני מילואים רח

דלתות לא הוי חזקה. אלא דבתוס' פרק חזקת שם דף ל"ג ד"ה ליבני בעלמא כתבו ז"ל וא"ת והא יש בה גג וראוי לכנוס בה בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים וי"ל דמ"מ לא חזיא לדירת קבע כ"ז שאין בה דלתות אדרבה, קילקלה דמעיקרא חזיא לזריעה והשתא לא חזיא לזריעה עכ"ל. ומשמע דהיכא הוי חזיא לזריעה מעיקרא שפיר חשוב תיקון במה שראוי לכנוס בה בחמה מפני החמה ובגשמים כו' ובנ"ד שהי' שם גג מעיקרא ולא היה ראוי לזריעה שפיר חשיב תיקון לכנוס בו מפני החמה ומפני הגשמים. גם י"ל דהוי תיקון להעמיד שם בהמות מאחר שעדיין יש שני כותלים ישנים איברא כבר מבואר דהעמדת סמוכין הוי מבריח ארי כמ"ש כת"ר. וכבר כתבנו דאפי' כשהוא עצמו המקלקל והמתקן חשיב מבריח ארי. א) ומ"ש החולק דמבריח ארי דלא הוי חזקה אינו אלא משום ספק דשמא נתכוין להבריח והכא דהמוכר מוחזק בדמים אין מוציאין מידו מספק דשמא נתכוין להחזיק. הנה לפמ"ש הרא"ש פ"ק דמציעא גבי משוך פרה וקני כלים שעליה דהוא בעיא דלא אפשיטא וז"ל הלכך אם א"ל משוך בהמה זו וקני כלים שעליה לא קנה הכלים במשיכת הבהמה כו' כיון דאיבעיא ולא אפשרוט אוקי ממונא בחזקת מרא קמא. אבל במציאה והפקר אם אמר אני מושך בהמה זו לקנותה ואת הכלים שעליה קני כיון דמספקא לן הרי הוא מוחזק מספק. ואם תפס אחר מוקמינן לה בחזקת מארי' קמא שהוא מוחזק בה מספק ותפיסת ספק מקרי תפיסה כנגד אחר שאין לו בה שום טענה ע"ש. והשתא אי נימא דמבריח ארי הוי ספק ליקני בנכסי הגר ובפ' חזקת הבתים דף נ"ג דפריך מאי נתן ומאי נטל אילימא נתן צרור וסכר מיניה מיא כו' האי מבריח ארי הוא לישני דמיירי בנכסי הגר כמו הך מימרא דבסמוך דרב אסי א"ר יוחנן שתי שדות כו' שפירשו התוס' ד"ה אותה קנה דמיירי בנכסי גר ע"ש. אמנם כבר נתקשו גדולי האחרונים בדברי הרא"ש הנ"ל מהא דכתב הרא"ש גבי איבעיא בנכסי הגר בהחזיק באחת לקנות אותה ואת המיצר כו' וז"ל וכיון דמספקא לן אי קנה קמא אי לא נשאר הקרקע כמו שהיה ולא מחזקינן ליה ברשות קמא מספק ע"ש. ובס' תקפו כהן סי' י"ט כתב ליישב דגבי שדות הגר שאני שהרי הראשון לא היה מוחזק מעולם רק שהחזיק באחת מהן לקנות את חברתה וכיון דמספקא לן אם חזקה של זו מועיל לגבי חברתה לא מחזקינן ליה ברשות קמא מספק ע"ש. וא"כ י"ל דה"נ כיון דמספקא לן אי חזקה זו הוי חזקה דשמא עשה להבריח ארי לא מחזקינין ליה ברשות קמא מספק. אלא דבלא"ה סברת הכרס היא לומר דמבריח ארי משום ספק הוא דלא הוי חזקה. ב) והנה מבואר בזה דהעמדת הסמוכין שלא יפול הגג לא הוי חזקה משום דה"ל מבריח ארי וכמ"ש מכ"ת. אמנם בפינוי העפר והצרורות דה"ל כהסרת גבשושי' בזה צרי' לימוד אי הוי חזק' דמ"ש כת"ר דצרי' שתהיה חזקה באופן שיתחייב עליה בשבת והאי דזכי זכיי' היינו דוקא בקסמין המחוברים בקרקע שמתחייב עליו בשבת. והביא ראיה מדברי המרדכי פ' חזקת שלמד הא דגבשושית משבת דחייב עלה משום בונה. ובזה הנדון שהיה דעתו לפנותו הו"ל כמפנה מטלטלין לצורך חרישה דאינו חייב משום חורש ובונה וכל שאינו חייב בשבת לא הוי חזקה. לענ"ד אין צורך בחזקה שתהיה ע"י אחת מל"ט מלאכות שמוזהרין עליהן בשבת אלא כל שהוא תיקון לקרקע ה"ל חזקה. תדע דהא נועל הוי חזקה וכן מציע מצעות בנכסי הגר פי' הר"י ן' מג"ש דמייפה הקרקע ע"י המצעות ואפי' לא שכב עליה קנה כמ"ש הרה"מ פ"ב מזכי' בשמו ע"ש. ובהני ליכא משום חיוב שבת. והמרדכי גבי הסרת גבשושית שלא הביא ראיה מהך דזכי זכיי' משום דהתם מיירי בשדה העומד לחרישה והמרדכי מיירי בבית שצריך תיקון לבנין לכך מביא ראיה משבת דה"ל בונה. ואין ה"נ אם מסיר קסמין ועצים ומיפה הקרקע לצורך בנין דהוי נמי חזקה כמו הסרת